כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

חוק זכויות החולה, התשנ”ו –1996, והזקנים בישראל: סוגיות ביישום ובמחקר

 כותבים: שראל דורון, עדו גל

תקציר

תשומת הלב הניתנת לאופנים השונים שבהם תורמים תחומי המשפט והחקיקה למעמדם ולמצבם של הזקנים בעולם ובישראל הולכת וגוברת בשנים האחרונות. מגמה זו מתרחשת על רקע הגידול המתמשך בגודלה של האוכלוסייה המבוגרת, השינויים במאפייניה ובצרכיה והתגברות המודעות לצורך להגן על זקנים חלשים ולקדם את יכולתם של זקנים לדאוג בעצמם לצורכיהם ולשמור על עצמאות בתפקוד ובקבלת החלטות למרות תהליכי ההזדקנות השונים. חוק זכויות החולה התקבל בכנסת בחודש מאי 1996. חוק זה הוא חוק כללי המספק מטרייה משפטית רחבה בעבור כלל הלקוחות של שירותי הבריאות בישראל, ואינו מתייחס באופן ספציפי לזקנים. עם זאת, חוק זכויות החולה הוא בעל חשיבות רבה ביותר לזקנים ולבני משפחותיהם לנוכח ההיקף הרב יחסית של צריכת שירותי בריאות על ידי זקנים, ולנוכח תהליכי ההזדקנות הפיזית, התפקודית, הקוגניטיבית והחברתית אצל חלק מהזקנים, המחייבים מעורבות של בני משפחה או גורמים אחרים בטיפול בהם. מאמר זה בוחן סוגיות הקשורות להשפעת חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, על זקנים בישראל. המאמר מתמקד בקשיים אפשריים ביישום חוק זכויות החולה בישראל ביחס לאוכלוסיות זקנים, על רקע בעיות שאותרו בארצות הברית ביישום חוק דומה באופיו – החוק להגדרה עצמית של החולה. על בסיס ניתוח זה נידונות השלכות באשר לתהליכים ארגוניים ומערכתיים נדרשים, כולל הדרכה וחינוך לקוחות, וכן מוצעות מסקנות באשר למחקרים עתידיים בתחום.