כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כותבים:

חוסיין חמדאן, מ.א.; פרופ’ ענת דרך-זהבי; פרופ’ רביע חלאילה

תקציר:

רקע: תופעת תשישות החמלה (Compassion fatigue) נחקרה בהרחבה בקרב מטפלים פורמליים, ולאחרונה גם חוקרים רבים מרחבי התחיל לחקור תופעה זו בקרב מטפלים לא-פורמליים המטפלים בבן משפחה זקן במסגרת ביתית. אולם, חקר התופעה בהקשר לערכים תרבותיים, כמו מסירות משפחתית, מפרספקטיבה של מודל הדרישות-משאבים במתן טיפול, לא נחקר עד כה.

מטרת המחקר: לבחון את הקשר בין מנגנון הדרישות (כלומר נטל טיפול, מספר פעולות עזרה) ואת  מנגנון המשאבים (כלומר מסירות משפחתית, תמיכה משפחתית במטפל) לבין תשישות חמלה, וכן לבחון את המכניזם שעומד מאחורי קשרים אלה, כלומר תיווך

כותבים:

ד”ר אמית גור, ד”ר מיכל משיח-איזנברג, ד”ר דפנה הלפרין 

תקציר:

רקע: טיפול איכותי בזקנים במוסדות סיעודיים מהווה אתגר למערכת הבריאות בכלל ולמוסדות סיעודיים בפרט, כאשר תחלופת הצוות הסיעודי מהווה גורם היכול להשליך על איכות הטיפול.   

מטרת המחקר: לזהות גורמים המנבאים כוונות עזיבה בקרב צוות סיעודי במוסדות סיעודיים ולבחון האם תמיכה חברתית בעבודה תורמת להפחתת תחושת העומס, הקונפליקט בין עבודה-משפחה, ושחיקה ובכך עשויה להפחית את כוונות העזיבה.​

שיטה: מחקר חתך, כמותי ומתאמי בקרב מדגם נוחות של 166 אנשי צוות סיעודי במוסדות סיעודיים באזור הצפון, באמצעות מילוי שאלון סגור. נבדקו מתאמים בין המשתנים, נערך ניתוח רגרסיה מרובה לזיהוי הגורמים המנבאים את כוונות העזיבה וניתוח בגישת

מטרת המחקר: התמודדות בעתות משבר ותחת הצטברות של אירועי דחק ואי-ודאות, כמו משבר בריאותי, ביטחוני ואזרחי, עלולה להוביל אצל רבים להתפתחות של פגיעות וירידה בחוסן האישי, וכן להשפעות פסיכולוגיות שליליות ארוכות טווח. במסגרת ארגונית, לפגיעוּת אישית זו תיתכן גם השפעה על החוסן הארגוני. מחקר זה בחן את מדדי החוסן והפגיעות בתקופה של מגפת הקורונה ומשברים נוספים בקרב עובדים במרכזים רפואיים גריאטריים.

שיטה: איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלון שעליו ענו 283 עובדים משני מרכזים גריאטריים בישראל. השאלון כלל משתני רקע, מדדי חוסן (חוסן אישי, שלוֹמוּת, מורל ותחושת ביטחון בבית), ומדדי פגיעות (תחושת סכנה, חרדת מוות ומיתה, תחושת דחק ותפיסת איומים).

כותבות:

ד”ר שגית לב, ד”ר פנינה דולברג

תקציר:

רקע: בעשורים האחרונים גברה המודעות המחקרית והציבורית לתופעות הטיפול הלקוי, ההתעללות וההזנחה במוסדות סיעודיים. המטפלים הסיעודיים הם האנשים שנמצאים במגע ישיר ויום-יומי עם הדיירים והם בדרך כלל אלה שנחשדים או מואשמים בטיפול לקוי או בפגיעה  בדיירים.

מטרה: מטרת המאמר לבחון את הקשר האפשרי בין תנאי העבודה ומצבי הפגיעות של המטפלים, המתבטאים בהיבטים פיזיים, כלכליים, חברתיים ורגשיים של מקום עבודתם, לבין הסיכון לפגיעה בדיירים, על ידי סקירה של תאוריות ומחקרים עדכניים. 

ממצאים: מהסקירה עלו שישה מאפייני עבודה עיקריים של המטפלים, המתייחסים למצבי פגיעות ומצוקה שלהם ומתקשרים לטיפול לקוי, להתעללות ולהזנחה של הדיירים: (1) תנאים פיזיים קשים, עומס עבודה ולחץ; (2) סטטוס נמוך, הערכה מעטה וסטיגמה; (3) הכשרה מעטה; (4) קשיים ביחסים עם הדיירים המטופלים; (5)  יחסי עבודה ירודים ותמיכה מעטה; (6) מצוקה נפשית ומוסרית של המטפלים.

כותב” ד”ר פליקס קפלן

תקציר:

רקע: המאמר מבוסס על מחקר חלוצי שנערך בשנים 2020-2016, המתאר את שגרת הטיפול של מטפלות סיעודיות במחלקות לתשושי נפש. מחלקות אלו משמשות כבית לזקנים עם דמנציה, המהווים אוכלוסייה שקופה חברתית.

מטרה: מטרת המחקר היא לשפוך אור על ההווי היום-יומי של מטפלות סיעודיות באנשים זקנים עם דמנציה ולבחון את ההתמודדות שלהן עם שגרת הטיפול על ידי תיעוד החוויה הרב-חושית במחלקות אלו. המיקוד של המחקר הוא על המטפלות הסיעודיות, שלגביהן ולגבי תנאי עבודתן קיים שיח חברתי וציבורי מצומצם. מכאן, שכמו הזקנים שבהן הן מטפלות, גם הן חוות שוליות חברתית.