המחבר: שי קוניץ
תקציר:
רקע
פנדמיית ה-covid-19 האירה זרקור על הקשישים הן ברמת הקהילה והן ברמה המוסדית, אך ההתייחסות הממסדית לאוכלוסייה זו התרחשה באיחור רב, דבר שהביא לפגיעה ברמה התודעתית (“מחדל בתי האבות”), כמו גם ברמת הבריאותית-חברתית. על אף שנערכו סקרים על השפעת הקורונה באופן כללי, עד לאחרונה לא נערך סקר או מדגם ייחודי על אוכלוסיית הקשישים במוסדות. עובדה זו גרמה לפגיעה ממשית באמון הציבורי במענה המוסדי,
עודהמחברים:
זיו קרני-אפרתי, יובל פלגי, , נעים שחאדה
תקציר:
מטרת המחקר: עובדי סיעוד ביתי חשופים לסיכון מוגבר להדביק או להידבק בווירוס SARS-CoV-2 לאור הקרבה המתחייבת מעבודתם עם הזקנים מקבלי הטיפול (CDC, 2020). מחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין בריאותם הסובייקטיבית לבין דיכאון וחרדה וכיצד גיל סובייקטיבי ממתן קשר זה בעת מגפת הקורונה.
שיטה: מחקר מסוג חתך רוחב, שבחן את מצבם של עובדי סיעוד ביתי מרחבי הארץ. 388 משתתפים (גיל ממוצע 47.79, ס”ת (13.8 מילאו שאלון מקוון בנוגע לרקע דמוגרפי, לחשיפה לקורונה, לרמת הדיכאון והחרדה הכללית ולתפיסות גיל ובריאות סובייקטיביות.
עודהמחברים:
דפנה הלפרין, אילת שור, מיכל משיח-איזנברג, כרמית סטרן, עלי סאלח עולא, לירון עינצ’י ושירן בורד,
מטרת המחקר: במרס 2020 הוגדרה מחלת הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית, ונתפסה כ”בעיה של מבוגרים”, לאור השיעור הגבוה של תחלואה ותמותה בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה. הנחיות להתנהגות הגנתית ומניעתית, כגון שמירה על ריחוק חברתי, ניתנו על ידי משרד הבריאות, תוך דגש על האוכלוסייה המבוגרת. בה בעת, הפיתוח הראשון לחיסון כנגד קורונה נכנס לשלב מתקדם. מטרת המחקר הייתה לבחון את הנכונות של מבוגרים בישראל להיענות לחיסון בעתיד נגד קורונה ואת הגורמים המנבאים זאת.
עוד