תשישות חמלה בקרב מטפלים לא-פורמליים (שלא בתשלום) בבן משפחה זקן בחברה הערבית בישראל מהפרספקטיבה של מודל הדרישות והמשאבים בעבודה

כותבים:

חוסיין חמדאן, מ.א.; פרופ’ ענת דרך-זהבי; פרופ’ רביע חלאילה

תקציר:

רקע: תופעת תשישות החמלה (Compassion fatigue) נחקרה בהרחבה בקרב מטפלים פורמליים, ולאחרונה גם חוקרים רבים מרחבי התחיל לחקור תופעה זו בקרב מטפלים לא-פורמליים המטפלים בבן משפחה זקן במסגרת ביתית. אולם, חקר התופעה בהקשר לערכים תרבותיים, כמו מסירות משפחתית, מפרספקטיבה של מודל הדרישות-משאבים במתן טיפול, לא נחקר עד כה.

מטרת המחקר: לבחון את הקשר בין מנגנון הדרישות (כלומר נטל טיפול, מספר פעולות עזרה) ואת  מנגנון המשאבים (כלומר מסירות משפחתית, תמיכה משפחתית במטפל) לבין תשישות חמלה, וכן לבחון את המכניזם שעומד מאחורי קשרים אלה, כלומר תיווך ומיתון.

שיטות: מחקר חתך, שכלל 100 מטפלים לא-פורמליים מהחברה הערבית. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים מובנים בערבית למילוי עצמי. ההשערות נבחנו באמצעות ניתוחי רגרסיה לינארית באמצעות האפליקציה של  Hayes בתוכנת ה SPSS.

ממצאים: נמצא שקיים קשר ישיר חיובי בין נטל טיפול לבין תשישות חמלה (Beta = 0.84, p<0.001) וכן נמצא  שקשר זה מתווך באופן חלקי על ידי שחיקה אצל המטפל. בנוסף לכך, התגלה אפקט אינטראקציה מובהקת בין תמיכה משפחתית ונטל טיפול על השחיקה. נמצא גם, שקיים קשר ישיר שלילי בין מסירות משפחתית לבין תשישות חמלה (Beta=-0.37, p<0.001). אולם, מחוברות לתפקיד לא נמצאה מתווכת בקשר זה. כן, נמצא אפקט ממתן של נטל הטיפול ומספר פעולות העזרה בקשר שבין מסירות משפחתית לבין מחוברות לתפקיד.

מסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על ישימותו של מודל דרישות המשאבים בקרב מטפלים לא-פורמליים, אולם רב הנסתר על הגלוי. המחקר מצביע על המנגנונים השונים להפחתת תשישות חמלה בקרב המטפלים, באמצעות הקלת הדרישות (נטל הטיפול ומספר הפעולות העזרה) וחיזוק המשאבים (מסירות ילדים ותמיכה משפחתית). כמו כן, ניתן להפחית את התשישות באמצעות הפחתת השחיקה וחיזוק המחוברות לתפקיד.

מילות מפתח: תשישות חמלה, נטל טיפול, מסירות משפחתית, שחיקה, מחוברות לתפקיד, מודל הדרישות והמשאבים בעבודה.