תפקיד העובד הסוציאלי במעונות לזקנים עצמאיים ותשושים: פרספקטיבה של 20 שנים

כותבים: ישראל דורון, חיה קורן

תקציר

בשנת 1983 התפרסם בישראל מטעם מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה מחקרה של גב’ מרים בר-גיורא בנושא: “תפקיד העובד הסוציאלי במסגרת מוסד לזקנים” (בר-גיורא, 1983). מאז שנערך מחקרה של בר-גיורא ועד היום התחוללו בתחום הגדרת והבנת תפקיד העובד הסוציאלי במוסדות לזקנים בישראל שינויים רבים. כיום, עשרים שנים אחרי, נשאלת השאלה האם ועד כמה השתנתה תמונת המציאות של תפקיד העובד הסוציאלי במוסדות לזקנים בישראל.

מטרת מאמר זה היא להציג ממצאי מחקר דומה שנערך בישראל כ-20 שנים לאחר מחקרה של בר-גיורא, להשוות את הממצאים של שני המחקרים, ולנתח את המשמעות של הדמיון או ההבדל שביניהם.

השוואת שני המחקרים הדומים שנערכו במרווח של עשרים שנים האחד מן השני, מלמדת על תמונה מורכבת בתחום השינוי בתפיסת ובביצוע תפקיד העובדיים הסוציאליים במוסדות לזקנים בישראל. בחלק מהמדדים אפשר למצוא התפתחות צפויה, כגון: התבגרות אוכלוסיית העובדים הסוציאליים או יתר אקדמיזציה בהכשרתם המקצועית. בחלק  מהמדדים, כגון: ותק מקצועי, הגדרת התפקיד בעת הכניסה והשתתפות בימי עיון, אפשר למצוא שיפור ושינוי לחיוב. בחלק מהמדדים, כגון: השתתפות בקורסים מקצועיים או ליווי והכשרה מקצועית פנים-מוסדית, אפשר למצוא נסיגה. לבסוף, בחלק מהמדדים, כגון: אןפן ביצוע התפקיד בפועל וזיהוי הפערים בין אופן הביצוע במציאות ובין האידאל , אפשר לזהות שמרנות מסוימת במובן של דבקות בהגדרות תפקיד מיושנות ואי יישום או הטמעה של הגדרות תפקיד חדשות יותר, המתמקדות בקידום ערכים כגון: אוטונומיה, סינגור והעצמה. נדמה, שלפחות בכל הנוגע לשינוי הערכי שהתחולל בתחום העבודה הסוציאלית, שינויים אלה עדיין לא חדרו בעד “חומות” המוסדות לזקנים בישראל.