צריכת המזון והמצב התזונתי של קשישים המטפלים בבני משפחה מאושפזים
כותבים: יעל כץ, מיכל מאירסון, עדי דובדבני, יוליה חייקין, הלל ורדי ודנית שחר(
תקציר:
רקע: מטפלים (caregivers) קשישים, המטפלים בבני משפחתם, הם אוכלוסייה פגיעה שנמצאת בסיכון להידרדרות תזונתית, גופנית ונפשית. צריכת המזון והמצב התזונתי של המטפלים הקשישים, כחלק ממצב בריאותם, כמעט שלא נחקרו.
שיטות: בוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בקרב בני 74 בממוצע (±7 שנים) המטפלים בבן משפחה שמאושפז בבית חולים גריאטרי, ובקרב משתתפים דומים, המבקרים במועדון קשישים ואינם משמשים מטפלים. נעשתה הערכה תזונתית, בריאותית ונפשית של המשתתפים תוך שימוש בריאיון אישי. נערכה השוואה בין קבוצת המטפלים לקבוצת הלא-מטפלים. הצריכה התזונתית הושוותה להמלצות התזונתיות. הניתוח הסטטיסטי כלל מבחני T, Man Whitney, מבחן X² . נעשה שימוש במבחן פישר (Fisher’s exact test [2-sided]) . בוצע ניתוח חד-משתני ואחריו ניתוח רב-משתני של המשתנים שנמצאו מובהקים על ידי רגרסיה לוגיסטית.
תוצאות: במחקר השתתפו 86 נבדקים. נבדקה הצריכה התזונתית של המטפלים לעומת הלא-מטפלים. המטפלים צרכו יותר לחם (P=0.01), שומנים (P=0.01), סוכר (P=0.04) ופירות (P=0.10) וצרכו פחות ירקות (P=0.02), דגנים מבושלים (P=0.05), דגני בוקר (P=0.09) וחלב (P=0.18). המטפלים צרכו יותר אנרגיה ונתרן ופחות ויטמינים ומינרלים מקבוצת הלא-מטפלים. המטפלים דיווחו יותר מהלא-מטפלים על ירידה במשקל (P=0.01), חוסר תיאבון (P=0.002) והגבלה תפקודית בפעילות היומיומית ((P=0.001 ובפעילות החברתית (P=0.02) והראו סיכון גבוה יותר לדיכאון (P=0.01). מטפלים שביקרו בתדירות גבוהה ושהקדישו לטיפול זמן רב יותר, צרכו פחות אנרגיה ממטפלים שביקרו בתדירות נמוכה והקדישו לטיפול פחות זמן. מבין המטפלים שירדו במשקל, נמצא כי שיעור המטפלים שהם בני זוג, בני מעל גיל 75, עם מספר נמוך של ילדים, המבקרים את בן משפחתם בתדירות גבוהה, הנמצאים בדיכאון ועם ירידה בתיאבון, הוא גבוה באופן מובהק.
מסקנות: ממצאינו מצביעים על איכות ירודה של המזון שצורכים המטפלים בהשוואה ללא מטפלים. ניתן להסביר זאת בחוסר זמן לבישול ולהכנת ארוחות, בהכנסות נמוכות, במצב לחץ מתמשך שמשפיע על בחירת המזון ובירידה התפקודית, המשפיעה על קנייה, בישול מזון ועוד. גורמי סיכון לירידה במשקל מצביעים על שחיקה בקרב המטפלים האינטנסיביים וקשר למצב נפשי.