כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

על ביקורת שיח החמלה וערכו של דיוק: עיון בשלכותיה הטיפוליות של הגות יהודית במאה ה-20

המחברת: עינת רמון

תקציר:

הפילוסופיה המודרנית (בעיקר זו של קאנט וניטשה) הסתייגה משיח החמלה כתשתית בלעדית לאתיקה בשל עיוורונו למורכבותן של בעיות מוסריות ובשל סכנת האנוכיות הלא-מודעת הטמונה בו.
מאמר זה מנסה, על כן, לבחון את ביקורת שיח החמלה כרגש שא-פריורי יש לו ערך טיפולי בהקשר לתחום המקצועי החדש המתפתח בארץ –תחום הליווי הרוחני. זאת על אף שתחום זה אינו מוגדר כתחום “טיפולי” מובהק, אלא כתחום המשיק לתחום הטיפולי. עניינו להתלוות לאדם הנמצא במצוקה תוך שימוש בכלים של לימוד משותף, תפילה, טקס, דמיון מודרך או מדיטציה. המודעות לדינמיקה הסמוייה בין מלווה רוחני לאדם שאותו הוא מלווה, חשובה בשל המפגש הבין-אישי. עם זאת, יש סכנה של שימוש לא נכון ולא מודע בכוחו של המלווה הרוחני כתוצאה ממפגש טעון בינו לבין האדם שהוא מלווה.

ראשיתו של התחום כמקצוע בעולם הפרוטסטנטי. בהשפעתן של השקפות פמיניסטיות מחד גיסא ובודהיסטיות מאידך גיסא מקושר כיום הליווי הרוחני עם חמלה. מסע בהגות היהודית המודרנית מלמד על הבעייתיות של שיח החמלה והחלופות לחמלה: ה”חסד” וה”חברותא” בתורותיהם של הוגים כהרמן כהן, פרנץ רוזנצווייג והרב יוסף דב סולובייצ’יק בהקשרן הטיפולי. בשיח החמלה לא כלול מרכיב של מודעות להעברות והעברות נגד, לתקשורת פגומה, לניגוד אינטרסים ועוד. כחלופה לשיח החמלה אציג את מושג ה”דיוק” של ימימה אביטל, מיסטיקנית יהודייה, הוגת דעות ומדריכה רוחנית שפעלה ולימדה בישראל בעשורים האחרונים של המאה ה-20. רוב שיחותיה מתועדות במחברותיהם האישיות של תלמידיה ומקצתן פורסמו על ידי בנה, ישי אביטל. המושג “דיוק” יכול לשמש כלי בעבודת המלווה הרוחנית. הוא יכול לסייע בעבודת המלווה הרוחני לקיים תקשורת בהירה עם האנשים והנשים שהיא מלווה, להבין את המרחק בינה לבינם, להעריך מהם הצרכים הרוחניים שלהם ולסייע להם למצוא את הכוחות הפנימיים להתמודד עם מצב קשה.

https://www.gerontology.org.il/wp-content/uploads/2014/05/מאמר-3.pdf