ניהול טיפול סיעודי בעדשה מגדרית

המחברת: יפית בלה כהן

תקציר:

מחקר זה בוחן לראשונה את תפיסותיהן של מנהלות בארגון סיעוד גדול בישראל כלפי מטפלות ישראליות המעניקות טיפול סיעודי לזקנים וכלפי עבודת הטיפול הסיעודי-ביתי. ייחודיותו של המחקר היא בכך, שהוא חושף לראשונה היבטים ניהוליים במערכת הטיפול הסיעודי, שלא נחקרו עד כה ונמצאו מעצבים את עבודת המטפלות ואת איכות הטיפול הסיעודי (כהן, 2012; Matthews, Carsten, Ayers, & Menachemi, 2018).

במחקר נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית. נערכו 10 ראיונות עומק חצי-מובנים עם מנהלות סניפי סיעוד באזורים שונים בארץ, בעלות ותק של יותר משנה בארגון סיעוד ותיק.

מן הממצאים עלה, כי המנהלות מחזיקות ביחס מורכב כלפי הטיפול, כלפי המטפלות וכלפי מעטפת הטיפול. מחד גיסא, הן תופסות את הטיפול שהמטפלות מעניקות כליבת הארגון וכבעל ערך וחשיבות, אך מאידך גיסא, את מעטפת הטיפול הן תופסות ככוללת מאפיינים של עיסוק בעל מעמד נחות ונטול הכשרה, שאינו מתוגמל ואינו נחשב. המנהלות מייחסות את הנחיתות של העיסוק הטיפולי כקשורה לאוכלוסיית הזקנים, הנחשבת נחותה בחברה. המנהלות ביטאו בעיקר סגנון ניהול משימתי, עם התייחסות מועטה לממדים רגשיים ומגדריים בעבודת הטיפול, הן ביחס לעצמן כמנהלות נשים ולסגנון הניהול שלהן, והן ביחס למטפלות, רובן ככולן, נשים. החידוש במחקר מתבטא בהפניית זרקור כלפי רכיב קריטי בעבודת הטיפול והוא – ההשפעה של סגנון הניהול של מנהלות בארגון על המטפלות ועל איכות הטיפול המוענק לזקנים.

ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לקדם אתיקה חדשה של טיפול ושל ניהול טיפול, המכירה בכישורים נשיים ומנכיחה אותם כמשאב להעלאת איכות הטיפול הסיעודי. הכרה במשאבים הנשיים כמקור לעוצמה, הן של המנהלות והן של המטפלות, עשויה לסייע להכרה בעיסוק הטיפולי כמקצוע בעל מעמד נדרש ומשמעותי, המחייב הכשרה מקצועית ובכך להביא לשיפור רווחתן של מטפלות, מטופלים ובני משפחה.