מצוקה נפשית ואיכות השינה בקרב נשים זקנות שמחלימות מסרטן השד

המחברים:  לודמילה ליבק, מירי כהן, קרן דרומאה  וגאורגיטה פריד

תקציר:

רקע: מחלות סרטן הנן אחד מגורמי התחלואה העיקריים בקרב זקנים. למרות השיפור שחל בשנים האחרונות בשיעורי ההישרדות ממחלת הסרטן, מחקרים מעטים בדקו
גורמים הקשורים לאיכות חיים של חולי סרטן זקנים לאחר סיום הטיפולים.

מטרות: לבדוק את רמות המצוקה הנפשית ובעיות השינה בקרב נשים זקנות שמחלימות מסרטן שד ונמצאות לאחר סיום הטיפולים, ולבדוק את הקשרים בין הערכת מצב הדחק הקשור למחלת הסרטן לבין מצוקה נפשית ובעיות שינה.

השיטה: השתתפו 50 נשים בגילים 85-64 לאחר יותר משנה מסיום הטיפולים הכימיים ו/או הקרינתיים, ללא עדות למחלה פעילה בהווה. הן מסרו פרטים דמוגרפיים ורפואיים והשיבו על שאלוני הערכה קוגניטיבית ביחס למצבי דחק, מצוקה נפשית ואיכות השינה.

ממצאים: רמות המצוקה הנפשית ורמות בעיות השינה היו נמוכות, ונמצא ביניהן קשר. ככל שגיל הנשים גבוה יותר, כך תפיסת האיום שבמחלה, המצוקה הנפשית ובעיות השינה היו גבוהות יותר. 67% מהשונות של מצוקה נפשית הוסברו על ידי משתני המחקר, כאשר קשר מובהק נמצא בין מצוקה נפשית לבין תפיסת המחלה כאיום ותפיסת המחלה כאתגר. הגיל וחומרת התסמינים נמצאו קשורים באופן עקיף למצוקה נפשית באמצעות תפיסת המחלה כאיום. 32% מהשונות של בעיות השינה הוסברו על ידי מודל המחקר, ואלו היו קשורות קשר ישיר  ומובהק  עם חומרת התסמינים והערכת המחלה כאתגר.

מסקנות: אף שהמחקר התבצע בקנה מידה קטן, הוא מצביע על התפקיד המרכזי של הערכות מצב הדחק. הוא מדגיש שבגיל הזקנה גם הערכת המצב כאיום וגם הערכתו כאתגר מגבירות את המצוקה ואת בעיות השינה. אנשי מקצוע צריכים להיות ערים להשלכות של שני אופני ההערכה בקרב חולי סרטן זקנים. עם זאת, נחוץ המשך מחקר לביסוס ממצאים ראשוניים אלה.