מי מטפל במטפלים במוסדות הסיעודיים? על הקשר האפשרי בין פגיעות לבין פגיעה

כותבות:

ד”ר שגית לב, ד”ר פנינה דולברג

תקציר:

רקע: בעשורים האחרונים גברה המודעות המחקרית והציבורית לתופעות הטיפול הלקוי, ההתעללות וההזנחה במוסדות סיעודיים. המטפלים הסיעודיים הם האנשים שנמצאים במגע ישיר ויום-יומי עם הדיירים והם בדרך כלל אלה שנחשדים או מואשמים בטיפול לקוי או בפגיעה  בדיירים.

מטרה: מטרת המאמר לבחון את הקשר האפשרי בין תנאי העבודה ומצבי הפגיעות של המטפלים, המתבטאים בהיבטים פיזיים, כלכליים, חברתיים ורגשיים של מקום עבודתם, לבין הסיכון לפגיעה בדיירים, על ידי סקירה של תאוריות ומחקרים עדכניים. 

ממצאים: מהסקירה עלו שישה מאפייני עבודה עיקריים של המטפלים, המתייחסים למצבי פגיעות ומצוקה שלהם ומתקשרים לטיפול לקוי, להתעללות ולהזנחה של הדיירים: (1) תנאים פיזיים קשים, עומס עבודה ולחץ; (2) סטטוס נמוך, הערכה מעטה וסטיגמה; (3) הכשרה מעטה; (4) קשיים ביחסים עם הדיירים המטופלים; (5)  יחסי עבודה ירודים ותמיכה מעטה; (6) מצוקה נפשית ומוסרית של המטפלים.

סיכום ומסקנות: הסקירה מצביעה על פגיעותם ומצוקתם של המטפלים במוסדות סיעודיים ועל הקשר האפשרי לטיפול לקוי, להתעללות ולהזנחה של הדיירים. לאור זאת, מוצעות מספר דרכים לשיפור רווחתם וביטחונם של המטפלים במוסדות, ובהקשר לכך, שיפור רווחתם וביטחונם של הדיירים. הצעות אלו כוללות: (1) שיפור ומיסוד תהליכי ההכשרה של המטפלים, כמו גם הרחבת הפיקוח והחניכה שלהם; (2) פרקטיקות להפחתת מצוקה נפשית, לחץ ושחיקה באמצעות קבוצות תמיכה ואף תמיכה פרטנית במידת הצורך; (3) אקלים של תמיכה ושיתוף; (4) העצמת האוטונומיה ויכולת השליטה של המטפלים.

מילות מפתח: מטפלים סיעודיים, מוסדות סיעודיים, טיפול לקוי, התעללות והזנחה.