מי ‘גומר את החודש’? רווחה כלכלית סובייקטיבית בגיל המבוגר בישראל

המחברים: הווארד ליטווין ואליהו ספיר

תקציר:

במחקר זה נבחנו הערכותיהם הסובייקטיביות של בני 50+ בישראל לגבי מצבם הכלכלי האישי, על בסיס נתוני סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה האירופי (SHARE). המדגם כלל נתונים של כאלפיים מרואיינים ישראליים, וברי עברית, ערבית ורוסית, שנדגמו באופן אקראי. המשתנים הבלתי-תלויים שנבדקו היו משלוש קבוצות: 1) אינדיקטורים של מצב כלכלי אובייקטיבי; 2) מוגבלויות תפקוד גופניות ונפשיות;

3) משתני אופי פסיכולוגיים של אופטימיות ופסימיות בנוגע לעתיד הפיננסי. בנוסף פיקח המודל על ארבעה משתנים דמוגרפיים: מגדר, גיל, רמת השכלה וסטטוס תעסוקתי. הקשר בין המשתנים נבחן באמצעות רגרסיה לוגיסטית-הייררכית רב-משתנית.

שלושה מארבעת המשתנים הכלכליים האובייקטיביים (הון, הכנסות והוצאות) שרדו כמנבאים של קושי פיננסי נתפס. בנוסף שרדו שלושה משתנים דמוגרפיים (סטטוס תעסוקתי, גיל ורמת השכלה) וכן מוגבלות תפקודית נפשית ומשתני אופטימיזם\פסימיזם. מגדר המרואיינים, הרקע האתני שלהם, הכנסתם היחסית והגבלות על תפקודם הגופני לא שרדו כמנבאים מובהקים של קושי להסתדר כלכלית.

מהמחקר עולות שלוש מסקנות. ראשית, מצבם הכלכלי הסובייקטיבי של מבוגרים מוסבר בעיקר על-ידי מדדים כלכליים אובייקטיביים. שנית, המבוגרים יותר מבין משתתפי המחקר מביעים פחות קושי להסתדר כלכלית. שלישית, אין ראיות לכך שהבסיס להבדל בין יכולותיהם הכלכליות של אנשים שונים הוא תלוי מגדר או תרבות.