כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

מידת ההתאמה של פעילויות מקוונות כתחליף לפעילויות פנים-אל-פנים עבור זקנים במהלך מגפת הקורונה

כותבים:

פרופ’ יסכה כהן-מנספילד; פרופ’ אלין מף; גיא מסצ’יאני; ד”ר שחר לב-ארי

תקציר:

מטרת המחקר: להבין באיזו מידה פעילויות מקוונות, המועברות דרך המחשב, עשויות להוות תחליף ראוי לפעילויות פנים-אל-פנים לבני הגיל השלישי.

שיטה: מחקר בשיטות מעורבות. ראיינו 105 זקנים בישראל אשר במהלך מגפת הקורונה הוצעה להם ההזדמנות להשתתף בפעילויות מקוונות במסגרת הארגון “בשיבה בריאה”. המדגם כלל קבוצה של משתתפים בפעילויות המקוונות הללו (n=49) וקבוצה שלא השתתפה בפעילויות אלה (n=56). נאספו נתונים על משתני רקע, שביעות הרצון מהפעילויות והסיבות להשתתפות או לאי-השתתפות.

תוצאות: אלו שהשתתפו בפעילויות המקוונות נטו להיות מרוצים מאוד לפחות מחלקן, ודירגו את רמת ההנאה מתוכן הפעילות בתור המניע החשוב ביותר להשתתפותם. מניעים חשובים נוספים היו השמירה על שגרה והנאה מהקבוצה ומהנוכחות של משתתפים אחרים. מעל מחצית מהמשתתפים (57%) היו רוצים להמשיך עם תוכנית האימון הגופני גם לאחר סיום המגפה, ו-41% עם ההרצאות המקוונות. מרואיינים שלקחו חלק בפעילויות של “בשיבה בריאה” נטו יותר להשתתף גם בפעילויות חלופיות במסגרות אחרות לעומת אלה שלא השתתפו. סיבות עיקריות לאי-השתתפות היו: חוסר מודעות לתוכנית, בעיות בהנגשת הטכנולוגיה וחוסר עניין בתכנים הייחודיים.

סיכום: תוצאות המחקר מעלות צורך בפעילויות מקוונות להתמודדות עם שעמום ובדידות. הגורמים העיקריים המשפיעים על השימוש, היעילות וההיתכנות של הפעילויות הם גורמים הקשורים בהנגשה, גורמים מוטיבציוניים או כאלה העונים על צורכי המרואיינים, וכן מידת ההתאמה של הפעילויות להעדפות וליכולות של הפרט.

מסקנות: האתגרים העיקריים בהחלפת פעילויות פנים-אל-פנים בפעילויות מקוונות הם: (1) קידום קשרים חברתיים – צורך שטרם שולב במידה מספקת ברוב התוכניות המקוונות; (2) התאמה של מגוון רחב יותר של נושאים; (3) הגברת הנגישות של התוכניות הקיימות לבני הגיל השלישי, במיוחד לאלו שנמצאו בביתם במהלך המגפה ולאחריה.

מילות מפתח: פעילויות מקוונות לזקנים, פעילות חברתית, שעמום, חסמים טכנולוגיים לזקנים, מגפת הקורונה.