לספר מחדש את השואה: מטפורה אישית
כתבה: גב’ אריאלה כהן
תקציר
שישים שנה אחרי השואה, הזוועה שלא ניתנת לתיאור, ממשיכה להטביע את חותמה כל אחד מבני תקופתנו, יחד עם הצורך להגיע להבנה פנימית שלה ועם צורך לתת לה ביטוי אישי.
אוזנו של הפסיכואנליסט, כמו זו של המשורר, כרויה לרחשים אלו המנסים להביע את רישומה של השואה ואשר לעיתים קרובות מתבטאים באופן שאינו מודע: מבעד לדימויים מילוליים מוזרים, חוסר עקיבות לשונית, חלומות, תסמינים, פליטות פה, פעולות ועוד.
המשורר בכישרונו המיוחד מצליח להגיע לאמת, כשהוא משתיק את כל מה שאינו ניתן לאמירה ויחד עם זאת לייצג אותו. לשם זה שפתו מרוטשת, מתעוותת והמילים מתרסקות ונופלות.
אדם מהשורה, החסר את הכישרון של המשורר, תובנתו לירושת השואה מבצבצת דרך יצירות התת-מודע שלו, המהוות את המטפורה האישית שלו, המחפשת להישמע.