כותבים:
סמר רמאל, שני פינדק, דקלה סגל-כרפס
תקציר:
רקע: עם הזדקנות האוכלוסייה וכחלק ממגמה כוללת, חלה עלייה במתן טיפול פליאטיבי על ידי הצוותים הסיעודיים. בעוד שמחקרים רבים הוקדשו לבחינת ההשלכות של טיפול פליאטיבי על המטופלים ובני משפחותיהם, מעט מחקרים בחנו כיצד עשויה החשיפה לטיפול להשפיע על צוות האחים והאחיות אשר מעניקים את הטיפול.
מטרה: לבחון כיצד חשיפה של אחים ואחיות לטיפול פליאטיבי קשורה במדדים תעסוקתיים (שחיקה וכוונות עזיבה) וחרדת מוות.
עודכותבת: שרון רמר ביאל
תקציר
רקע: אתנוגרפיה זו מתארת ביטויים חזותיים של פרידה, אובדן ואבל בקרב מהגרות עבודה מהפיליפינים בעקבות מות מעסיקיהן, דרך התבוננות בתוצרים שנוצרו במסגרת קבוצת תמיכה באמצעות אומנות שבה השתתפו בתקופת הקורונה ותהליכי יצירתן. מטרת המחקר ללמוד על האופנים שבהם תורמים תהליכי יצירה במסגרת קבוצתית להתמודדות עם מצבים של פרידה, הכרוכים ב’אובדן עמום’ וב’אבל נטול זכויות’.
שיטה: אתנוגרפיה היא מתודה איכותנית לאיסוף נתונים שמתאימה לחקר נושאים רגישים ומורכבים כמו אלו המאפיינים את עולמן של מהגרות עבודה הסובלות משוליות מרובה על רקע מגדרי, אתני ואזרחי.
עודכותבים:
נועה פריזיאן שטיינברג, דנה בוקשפן ועדית פישר נטיף
תקציר
גמלת הסיעוד ניתנת לאנשים הנמצאים בגיל זיקנה, העומדים בקריטריונים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי, ומאפשרת להם להזדקן בביתם. בשנת 2018, חלה רפורמה בחוק הסיעוד, כתוצאה מתיקון בחוק הביטוח הלאומי (הכנסת, 2019). רפורמה זו אפשרה להגדיל את שיעורי הזכאות לגמלת הסיעוד, ושינתה את סל השירותים הניתנים, בין היתר באמצעות הכנסת האפשרות לקבלת גמלה בכסף. מעבר לשינויים אלה, שינוי מרכזי שהביאה הרפורמה, הוא בתפקיד העובדים הסוציאליים בתחום זיקנה במחלקות לשירותים חברתיים.
עודכותבים:
דוד יעקב, ד”ר ענת שעשוע, ד”ר מלכה אטלי, פרופ’ לאוניד קליחמן
תקציר:
רקע: שיקום מולטי-דסיפלינרי מוכח כיעיל בקרב אוכלוסייה מבוגרת, אולם קיים קושי בניבוי הצלחת השיקום. תהליך השיקום מאפשר למטופלים לשפר את תפקודם ובכך לשמר את עצמאותם ולהפחית את התלות בסביבה ובמערכת הבריאות.
מטרה: להעריך את יכולת הניבוי של הצלחה בשיקום על ידי (MRMI) Modified Rivermead Mobility index בצרוף משתני גיל ומצב קוגניטיבי בקרב מטופלים עם ירידה תפקודית לאחר מחלה חריפה במחלקה האקוטית: הפנימית ופנימית גריאטרית.
עודכותבים:
ד”ר פלי מושקין, פרופ’ אריאלה לבנשטיין
תקציר:
מטרת המחקר: בעקבות מגמת האל-מיסוד (deinstitutionalization) בבריאות הנפש התרחש מעבר של מתמודדים עם מחלות נפש לחיים בקהילה בקרב משפחותיהם, כאשר הטיפול במתמודד מוטל בעיקר על ההורים, הממשיכים לשאת בנטל כבד זה גם לעת זיקנתם. מטרת המחקר היא לתאר, ללמוד ולהבין את החוויה היום-יומית של הורים מזדקנים אלו ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד ואת מארג היחסים המשפחתיים.
שיטה: המחקר נערך בשיטה איכותנית, במסורת פנומנולוגית, בגישת חקר עולם החיים, תוך שיקוף עצמי של החוקר. במחקר נדגמו 11 יחידות משפחתיות. כל יחידה כללה זוג הורים בגילאים 67 עד 86 ואחים/אחיות של המתמודד. בסך הכול נדגמו במחקר 40 משתתפים. בהתאם למסורת המחקר הפנומנולוגי, שאלת המחקר היא שאלה פתוחה, הבוחנת כיצד חווים ההורים והאחים/אחיות את חוויית הטיפול היום-יומי בבן המשפחה המתמודד..
עוד