כללי אחריות ואתיקה מקצועית בייצוג משפטי של לקוחות זקנים: ההכרח במסגרת מאחדת

המחברת: מיטל סגל-רייך

תקציר:

ייצוג לקוחות זקנים מציב אתגר מקצועי ייחודי בפני עורכי הדין. הטענה בלב המחקר היא כי מוטלות על עורכי הדין חובות אקטיביות בייצוג לקוחות זקנים, וכי הם נדרשים למעורבות פעילה ולמודעות לסוגיות אופייניות בייצוגם. זאת כדי לייצג באופן מקצועי וראוי, בייחוד בצמתים שמתעוררות בהם סוגיות אתיות. ההשערה בבסיס המחקר הייתה שבכללי האחריות המקצועית אין מענה מספק להתמודדות מקצועית עם דילמות אתיות רווחות שעורך הדין נתקל בהן במפגש עם לקוחות זקנים, ושאין בכללים די כדי לכוון את עורכי הדין להתנהלות מקצועית הכרחית בייצוג של לקוחות זקנים.

המחקר מלמד שחובות אקטיביות של עורכי הדין בייצוג לקוחות זקנים אינן נתמכות בדין. על אלו נמנות החובה להבהיר מראש מי הלקוח, כאשר הזקן פונה לעורך הדין כשהוא מלווה בבן משפחה, וכן החובה לברר ירידה לכאורה במצבו הקוגניטיבי של לקוח זקן, או מצבים של תלות הקשורים בפגיעה ברצון החופשי. לא מדובר בנסיבות המאפיינות את כל הזקנים, אולם הן עשויות להתרחש אצלם בשכיחות גבוהה בשל נסיבות אופייניות לזקנה. אף פרשנות הכללים, ובייחוד סעיפים “רחבים” המאפשרים יציקת תוכן מהותי, אינה מטילה חובות אקטיביות בייצוג במקרים אלה. ההשלכות עלולות להיות פגיעה באוטונומיה של הלקוחות הזקנים, אי-קיום החובות האתיות כלפיהם וכן פרקטיקה מקצועית צרה, לעתים אינטואיטיבית, שאינה משקפת נורמות ראויות בתחום.

נוסף להצעות הנוגעות לסוגיות הישירות שנדונו, וביניהן מודלים וסטנדרטים לייצוג לקוחות ולקבלת החלטות ביחס ללקוחות שיש ירידה במידת הבנתם, מוצע לפעול בחמישה רבדים כדי להציב רף ראוי לייצוג של לקוחות זקנים: 1. במישור החינוכי: חינוך משפטי ראוי שיכלול סוגיות של אתיקה, סוגיות של משפט וזקנה והתייחסות לפן הייחודי של אתיקה בייצוג זקנים; 2. במישור הפרקטיקה המקצועית: העמקת ההכשרה בהשתלמויות, בימי עיון ויצירת מודעות אצל העוסקים בפרקטיקה בייצוג של זקנים; 3. ברובד הפרוצדורלי: עדכון, שינוי או הוספת כללים לכללי האחריות המקצועית, באופן שייתן מענה והנחיה ויציב סף מקצועי גבוה; 4. ברובד האתי: יצירת מסגרת של אתיקה מקצועית וגיבוש נורמות אתיות קונקרטיות אשר יסייעו בהכוונה מעשית בצמתים אופייניים ומהותיים בייצוג לקוחות זקנים; 5. ברובד המשמעתי: חשיבה מחודשת על אודות התאמת המסגרת המשמעתית לבירור כשלים בייצוג של לקוחות מוחלשים, ובכלל זה לקוחות מוחלשים שהם זקנים. ממצאי המחקר תומכים בחשיבות של יצירת מסגרת נורמטיבית מאחדת להכרעה בדילמות אתיות של עורכי דין בייצוג לקוחות זקנים.