כאב מתווך: מבט אנתרופולוגי על אפשרויות תיווך כאב בהקשר סיעודי כמצע לחברתיות

כותבים: קרן מזוז

תקציר:

מטרות המחקר: תיווך כאב אקוטי בכלל וכאב כרוני בפרט בין קשישים סיעודיים לצוות המטפל בהם דורשים שפה מילולית ותרבותית משותפת. מחקר זה בוחן את צורות התקשורת לתיווך כאב בין קשישים נסעדים לבין צוות סיעודי בשתי זירות שבהן מוענק טיפול סיעודי: מוסד סיעודי עם אחיות ובתי המטופלים שבהם מועסקות ומתגוררות מטפלות מהפיליפינים. מחקר זה הניח כי צורות התקשורת סביב כאב יוצרות אינטראקציות חברתיות החיוניות לשמירת זהות הנסעדים ולהשתלבותם בסביבה.
שיטת המחקר: עבודת המחקר נעשתה באמצעות תצפיות על האינטראקציות בין קשישים סיעודיים המביעים כאב לבין מטפלות מהפיליפינים המתגוררות בבתיהם ותצפיות על אחיות המטפלות בקשישים במוסד סיעודי. ממצאי התצפיות נותחו בניתוח פרשני המבוסס על גישה פנומנולוגית.
תוצאות: הן בבית והן במוסד היווה הכאב בסיס לתקשורת ולאינטראקציה חברתית. זוהו שתי צורות תקשורת לתיווך כאב: בבית נעשה תיווך כאב באמצעות קודים סומטיים המבוססים על מגע גופני, ואילו במוסד נעשה תווך כאב באמצעות אומדני כאב המבוססים על שפה מקודדת.
מסקנות: מאמר זה מציע שהצוות הסיעודי שבא במגע יומיומי עם קשישים נסעדים יתווה את התקשורת סביב כאב בצורה של משא ומתן המאפשר לנסעדים להשמיע את קולם גם אם לא באופן מילולי. לאור זאת, גוף הנסעד איננו רק אובייקט, נטל ביולוגי וכלי קיבול לטיפול הסיעודי התובעני, אלא גם סובייקט, חלק בלתי נפרד מהזהות העצמית של הקשיש הסיעודי, באמצעותו הוא מתקשר עם הסביבה.