טיציאן הצייר – כישרון ויצירתיות שלא דעכו לעת זיקנה

כותבות: נורית סתוי, אסתר-לי מרקוס

תקציר

טיציאן וצ’לי  (Tiziano Veccellio, 1488-1576) היה מגדולי ציירי איטליה בתקופת הרנסנס, והוא זכה לאריכות ימים ולבריאות טובה עד גיל מופלג. הוא יצר עד סוף ימיו, ויצירותיו המאוחרות הן מהמפורסמות שביצירותיו. ביצירות אלו ניכרים פריחה מחודשת ולהט יצירתי. במשך חייו של טיציאן חל שינוי מהותי בסגנונו. בצעירותו הוא נהג לעצב קווי מתאר חדים ובהירים, וציוריו היו מפורטים מאוד. לעומת זאת, בשנותיו המאוחרות אופיין סגנונו במשיכות מכחול חופשיות ובטשטוש הפרטים, ומוקד יצירתו עבר מצורה לצבע. נוסף על כך חל שינוי בצבעים שבהם השתמש מצבעים קרים (כמו כחול וסגול) לצבעים חמים (כמו חום ואדום). שינויים אלו יכלו להיגרם, לפחות בחלקם, משינויים בראייה הקשורים לגיל. כמו כן ייתכן שידו של האמן איבדה מיציבותה ורעדה קלות. במאמר זה ייסקרו חייו של טיציאן והיצירות שצייר בתקופות שונות בחייו, תוך התמקדות ביצירותיו המאוחרות. לאחר מכן יידונו השינויים שחלו בסגנונו עם השנים שיוסברו לאור תהליכים פיזיולוגיים החלים עם העלייה בגיל ולאור מחקרים המלמדים על המשכיות ביצירתיות ועל מפנה בסגנון עם הגיל. 

“תנו לי עוד עשר שנים ואני אלמד לצייר.”

(דבריו של טיציאן, שנים מספר לפני מותו. מתוך: Markiewicz, 1997, para. 4)