והדרת פני זקן — רמברנדט ואן ריין
המחברת: רות דורות
תקציר:
רמברנדט ואן ריין, הצייר ההולנדי הנודע, בן המאה ה 17- , מרבה לעסוק
בפורטרט האנושי, שבו נכללים ובולטים דיוקנאותיהם של הבאים בימים.
ניתוח דמויות אלה מלמד על גישת האומן לנושא הגרונטולוגיה ומתוך הציורים
עולה יחסו לשינויים הפיזיים הפוקדים את בני הגיל השלישי. הצופה מתרשם
מרמת התפקיד — ראשי, מרכזי או שולי — שרמברנדט מעניק לשינויים
הקוגניטיביים, הרגשיים, החברתיים והרוחניים במקרים של ירידה פיזית
ומנטלית. כמו כן, הצופה בוחן את אופן תהליך ההזדקנות, כפי שמציגו האומן,
והאם ההידרדרות וצמצום הפעילויות של הזקן מלווים בזלזול ובהשפלה מצד
האומן, או שמא קיימת בציוריו אפשרות לשינוי כיוון ולשיפור. בנוסף לכך,
באמצעות התבוננות ביצירות הצופה מעריך את מידת תרומת הזקנים לחברה
בהעברת ערכים משמעותיים, המבוססים על ניסיון חייהם העשיר. גם תיאור
פעילויות בין-דוריות, המזינות ומוזנות מדור לדור בעבודות האומן, מוערכות
על ידי המתבונן ביצירות.
מאמר זה מבקש להוכיח, כי לרמברנדט ראייה מיוחדת, החודרת עמוק
לתוך נבכי נשמת האדם בכלל והאדם הזקן בפרט והמשולבת ביכולת להעלאת
הרוח המפעמת בנפש הדמות, בצורה מוחשית ויוצאת דופן, על הבד. בציוריו
מוצגת הזיקנה כאתגר דרמטי לפרט הניצב תכופות בצומת דרכים, כשהדגש
מושם פחות על צניחה ויותר על צמיחה.