התעללות בזקנים והזנחתם בימי קורונה בישראל

המחברות:  שרה אלון , אריאלה לבנשטיין

תקציר:

רקע: החשיפה לווירוס הקורונה ((COVID-19, שגרם לפנדמיה עולמית, מאתגרת את קובעי המדיניות, מדענים, ארגונים, אנשי המקצוע והציבור בכללותו. כחלק מההתמודדות עם הסכנה להדבקה, לתחלואה ובמקרים מסוימים גם למוות, נדרשה האוכלוסייה לעמוד בתקנות המחמירות של סגר, בידוד וריחוק חברתי. אלה הובילו למצוקה במישור הכלכלי, הנפשי והחברתי. לכך היו השלכות מרחיקות לכת על חיי היום-יום של כלל האזרחים ובעיקר על קבוצות אוכלוסייה פגיעות, ביניהן גם חלק מבני ה-65 ומעלה.

מטרה: בחינת השלכות המגפה על אוכלוסיית הזקנים בישראל כגורם סיכון להתרחשות התעללות בזקנים והזנחתם בבית ובמסגרות לטיפול ממושך.

שיטה: הצגה וניתוח של שישה תיאורי מצב של התעללות/הזנחה שהגיעו לכותבות בהקשר מקצועי של ייעוץ מומחים. המקרים מייצגים זקנים בגיל ממוצע של 80 שנים; סובלים מבעיות בריאות (כולל דמנציה) וקשיים בתפקוד. ארבעה מהם מתגוררים בקהילה ושניים בדיור מוגן ובמסגרת מוסדית. לנפגעים אלה היו אינטראקציות עם החשוד בהתעללות.

סיכום ומסקנות: מגפת הקורונה והשלכותיה על הציבור בכללותו ועל זקנים בפרט, מאתגרת את קובעי המדיניות ואת אנשי המקצוע. לגורמי הסיכון להתרחשות התעללות בזקנים והזנחתם, המתוארים בספרות המחקרית, יש להוסיף את ההקשר התקופתי על השלכותיו הבריאותיות, הנפשיות, החברתיות והכלכליות על זקנים, צאצאים בוגרים ומטפלים בשכר. לפיכך, יש לפעול בצורה שיטתית כדי להפחית את גורמי הסיכון, למנוע ולהפסיק מצבי התעללות והזנחה המתרחשים בפועל.

מילות מפתח: מגפת הקורונה, תיאורי מצב, גורמי סיכון להתעללות בזקנים והזנחתם.