התכונות הפסיכומטריות של שאלון להערכת חרדה ודיכאון (HADS – Hospital Anxiety and Depression Scale) המתורגם לעברית

המחברים:  לירון בוריה, יעקב דרורי, גלית גאוליוב, אהוד שוומנטל, אלינה קובליוב, רחלי דנקנר

תקציר:

רקע: מחקרים מראים כי קיים קשר בין מחלות לב, ששכיחותן עולה עם הגיל, לבין מצבי חרדה ודיכאון. חשוב להעריך חרדה ודיכאון ולטפל בהם, שכן הם עלולים להחמיר בשל המחלה ואף להשפיע על מהלכה ועל ההסתגלות הנפשית-חברתית אליה. לשם כך, דרוש כלי מהימן ותקף בשפה העברית, שהנו קצר ונוח לשימוש, להערכת רמות חרדה ודיכאון בקרב החולים.

מטרת המחקר: לבחון את התכונות הפסיכומטריות של שאלון להערכת חרדה ודיכאון (HADS – Hospital  Anxiety and Depression Scale) בעברית בקרב חולי לב בני 91-31, 46% מהם בני 65 או יותר.

שיטות: נכללו 221 חולים (28% נשים) דוברי עברית, שסובלים ממחלת לב, כולל מחלת לב כלילית, מחלה מסתמית, עם או בלי אי-ספיקת לב, שביקרו במרפאות החוץ של מכון הלב ובמכון שיקום לב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. המשתתפים מילאו שאלון כללי שכלל משתנים סוציו-דמוגרפיים וחומרת מחלת הלב; שאלון גנרי להערכת המצב הבריאותי הגופני והנפשי (SF-36 – Short Form 36) ושאלון HADS, שאלון למילוי עצמי בן 14 פריטים להערכת תסמיני חרדה ודיכאון בקרב חולים במחלות סומטיות. נבדקו התוקף והמהימנות של שאלון HADS.

תוצאות: מהימנות פנימית על פי מדדי אלפא של קרונבך נמצאה: 0.86 עבור תת-סולם חרדה ו-0.89 עבור תת-סולם דיכאון. מהימנות השחזור של השאלונים לאחר 8-6 שבועות (test-retest reliability) בקרב 11 חולים הראתה מתאמים מובהקים של 0.97-0.95 עבור תחומי השאלון. בהשוואת התחומים בשאלון HADS לגורם הבריאות הנפשית בשאלון SF-36 נמצאו מקדמי מתאם פירסון מובהקים (p<0.01)  (0.69-) עבור תת-סולם דיכאון ו-(0.62-) עבור תת-סולם חרדה. ניתוח גורמים הראה מבנה דו-גורמי: דיכאון וחרדה. ציוני הדיכאון והחרדה הבחינו בין חולי תעוקת חזה ו/או אי-ספיקת לב לבין שאר החולים במדגם. המטופלים המבוגרים (גיל≥65) דיווחו על רמה גבוהה של תסמיני דיכאון בהשוואה לחולי הלב הצעירים יותר.

מסקנות: שאלון HADS בגרסה העברית נמצא מהימן ותקף ככלי להערכת תסמיני חרדה ודיכאון בקרב חולי לב מבוגרים וצעירים וממגוון אבחנות. לפיכך ניתן להשתמש בו ככלי סיקור במחקרים, במרפאות לרפואת המשפחה, במרפאות לחולי לב ובמערך הרפואי בחולי לב בישראל. חולים שגילם 65 או יותר עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח תסמיני דיכאון.