הקשר בין אידיאליזציה של חיי הנישואים לבין עומס הטיפול ושביעות הרצון מהחיים בקרב בני זוג של חולי אלצהיימר

כותבים: נורם או’רורק, יניב גומס ואלדד דוידוב

תקציר: מעטים הם תהליכי מחלה המשפיעים על הדינמיקה של יחסים משפחתיים כמו הפרעות ניוון עצביות. מחלות כגון אלצהיימר מוחקות זיכרונות חיים שלמים אצל קשישים, ובשלבים מאוחרים מוחקות אף את היכולת לזהות את בן\בת הזוג ואת הילדים. במחקר חתך, אידיאליזציה של חיי הנישואים (או הנטייה לעשות אידיאליזציה של בן זוג אחד בתוך מערכת היחסים) נמצאה קשורה באופן משמעותי להיעדר מצוקה בקרב אנשים שמטפלים בבני זוגם החולים באלצהיימר. כדי להרחיב ממצאים קודמים, מודלים היררכיים אשר חושבו עבור המחקר הנוכחי מדגימים כי אידיאליזציה של חיי הנישואים מנבאת הן את שביעות הרצון מהחיים והן מידה קטנה עד אפסית של עומס הטיפול בטווח של שנה אחת; יתר על כן, שינוי באידיאליזציה של חיי הנישואים משקף שינוי מקביל ברווחתו הנפשית של בן הזוג באותה העת (N=90). תוצאות מחקר זה דנות בדרישות השונות של טיפול בבן\בת זוג עם הפרעה דמנטית וביתרונות הבריאותיים של אשליות חיוביות. כל זאת על רקע המגמות הדמוגרפיות המראות כי הצורך המשפחתי בסיעוד עתיד לגדול בשנים הקרובות.