הטיה עקב גיל בטפול פיזיותרפי הניתן לזקנים

כתבה: נטע ברזלי

תקציר

הגידול במספר הזקנים באוכלוסייה והעלייה בשכיחותן של מחלות כרוניות גורמים לכך שפיזיותרפיסטים כיום מטפלים ביותר זקנים מבעבר, בטווח גילאים רחב יותר ובטווח יכולות נרחב. מחקרים שנעשו בתחומי טיפול ושיקום שונים מראים שבמקריםרבים קיימת הטיה עקב גיל בטפולage bias) ) המתבטאת במתן פחות טיפול רפואי, ומתן טיפול רפואי ויחס שונה לחולה זקן, בהשוואה לחולה צעיר עם אותה בעיה וסימפטומים זהים. בישראל לא נערכה בדיקה לקיומה של הטיה עקב גיל בטיפול, למרות שחלקם של הזקנים בקרב המטופלים גדל בהתמדה.

מאמר זה  מציג חלק מממצאי מחקר שבדק הטיה עקב גיל בטפול בזקנים, בהתייחס למקרה כרוני (בעיה בברך) ולמקרה אקוטי (קטיעה מתחת לברך) בקרב  530 פיזיותרפיסטים בבתי חולים ובמכונים בקהילה. לבדיקת קיומה של הטיה עקב גיל הושוו יעדי הטפול שהוצבו למטופל צעיר/זקן עם בעיה זהה (אקוטית/כרונית).

ממצאי המחקר מצביעים על קיומה של הטיה עקב גיל, כשבשני המקרים לחולה הצעיר הוצבו יעדי טפול שאפתנים יותר מאשר לחולה הזקן. בהתייחס   למושג “הטיה עקב גיל”, ישנה חשיבות להכרת  הביטוים הגלוים והסמוים של התופעה הקיימים בטפול. מבחינה מעשית, הקטנת שאיפות, ויעדי טפול צנועים יותר בטפול בחולה הזקן עלולים להביא לאי מצוי מלוא הפוטנציאל השיקומי  אצל זקנים.