כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

דמיון בתהליכי יצירה אמנותית כאסטרטגיית התמודדות עם עומס טיפול בקרב מטפלים עיקריים באנשים עם מחלת אלצהיימר

המחברות: גליה איזן ופרלה ורנר

תקציר:

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר הקשישים בכלל והסובלים מדמנציה בפרט. מגמה זו כרוכה בעלייה במספר האנשים אשר ישמשו מטפלים עיקריים באנשים עם מחלת אלצהיימר שהיא השכיחה מבין מחלות הדמנציה. מכאן עולה הצורך לאתר דרכי התערבות לשם הפחתה של תחושת עומס הטיפול שחווים המטפלים העיקריים.

על פי הספרות, שימוש בדמיון בתהליכי יצירה עשוי לשמש אסטרטגיית התמודדות עם העול הכרוך בטיפול בבן משפחה חולה. השימוש בדמיון עשוי לתרום לפיתוח עמידות ולתחושת רווחה. עם זאת, תרומה זו טרם נבחנה אמפירית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילותה של אסטרטגיית ההתמודדות של דמיון בתהליכי יצירה בהקשר של עומס טיפול ואחת מתוצאותיו האפשריות — דיכאון בקרב מטפלים לא פורמליים של חולי מחלות דמנציה ואלצהיימר. מודל המחקר נשען על מודל תהליך הדחק של פרלין (Pearlin, Mullan, Semple, & Skaff, 1990). השערת המחקר הראשית, הנגזרת מן הקשרים בין המשתנים במודל המחקר הייתה, כי יימצא קשר שלילי בין השימוש בדמיון בתהליכי יצירה לבין עומס הטיפול או דיכאון.

בדיקת ההשערות נערכה באמצעות ריאיון פנים אל פנים עם 90 בני משפחה המשמשים כמטפלים עיקריים בחולי אלצהיימר שנבחרו במדגם נוחות. כלי המחקר היה שאלון מובנה שכלל כמה שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלון בעיות התנהגות, שאלון הערכת מצב קוגניטיבי, שאלון עומס טיפול ושאלון הערכת דיכאון בזקנה. הדמיון בתהליכי יצירה הוערך באמצעות שני שאלונים: שאלון שכיחות דמיון ושאלון משאלת יצירה המורכב מחמישה סולמות: חשיבות המשאלה, עוצמת הפנטזיה, הזמן למימוש המשאלה, מחסום היצירה ורמת הקישור, כלומר מידת יכולתו של היוצר להתעלם מדרישות הסביבה המפעירות לו ליצור.

תוצאות המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק מבחינה סטטיסטית בין רמת הדיכאון של המטפל לבין מדדי משאלת היצירה. נמצא קשר חיובי בין מדד מחסום היצירה לעומס טיפול. מדד חשיבות היצירה היה קשור באופן שלילי ומובהק סטטיסטית לרמת הדיכאון של המטפל ולבסוף גם מדד הדמיון היה קשור באופן חיובי ומובהק לרמת הדיכאון של המטפל. תוצאות אלו רומזות כי העיסוק בדמיון בנסיבות שבהן חיים המטפלים העיקריים באנשים עם מחלת אלצהיימר אינו מצמצם את הסיכון לדיכאון. יש צורך בתגובה אקטיבית יותר שכוללת כניסה ממשית לתהליך יצירתי כדי לסייע במניעת החוויה הרגשית המאיימת.