גלובליזציה, ציונות ומדינת הרווחה: המימדים המשתנים של מבחן ‘התושבות’ בהענקת קצבת זיקנה במאה ה-21

כותב:  טל גולן

תקציר:

המאמר עוסק בשינויים שחלו בעולם ובישראל, אשר מביאים להיווצרות אפשרית של מודל חדש למבחן “התושבות” בהענקת קצבת הזקנה על-ידי בתי-הדין לעבודה בארץ. המאמר יעסוק בשינויים החלים בשני מוקדים. המוקד הראשון הוא המישור הגלובלי, שבו, בין השאר, ייסקרו תמורות במישור הכלכלי, התרבותי, המשפטי והמדינתי. התוצאה המצטברת היא שינוי משמעותי של מודל מדינת הלאום לנוכח הירידה בכוח הרגולציה של המדינה, תהליכי ההפרטה ותנועה בלתי פוסקת וחלוקה של כוח עבודה, טובין והון. כך נוצרות קהילות אשר אינן תואמות יותר את ההגדרה הפורמלית והישנה של “תושבות”. לגבי מדינת הרווחה ובהקשר של קצבת הזקנה, נוצרת קטגוריה חדשה – קבוצה הולכת וגדלה של אזרחים שהגיעו לגיל הקצבה אולם אינם מתגוררים דרך-קבע במדינה אותה הם רואים כמדינתם, ולפיכך אינם נחשבים כמבוטחים לצורך ביטוח זקנה.

המוקד השני הוא השינויים בתפישה הציונית והלאומית ושחיקת מדינת הרווחה הישראלית כתוצאה מערעור הזהות הישראלית-ציונית והפיכתה מזהות אחידה לזהות רב-תרבותית, רבת פנים ומשמעויות. פסקי-הדין שייסקרו לאורך המאמר יראו כי המאבק על מהות זהות זו נמצא עדיין בשיאו, ומשמש כקריאת כיוון לחיפוש זהות ישראלית. המאמר יסביר את הזרמים האידיאולוגיים והמתחים המבנים את מדינת הרווחה הישראלית ויצביע על שינויים ותהליכים שעוברים על מדינת הרווחה הישראלית ועל מבחן “התושבות” בהענקת קצבת הזקנה. כמו כן יבחן המאמר את היחס בין המגמות המקומיות למגמות הגלובליות ואת המאבק בין הכוחות הדומיננטיים המשנים ומעצבים את תפיסת הזכאות ומשפיעים על הפסיקה. דיון זה יאפשר להבין את הקשר הגורדי שבין טריטוריה, אזרחות (או תושבות) וביטחון סוציאלי ואת המתח המצוי בבסיס המבחן הניטרלי לכאורה של “תושבות”.