בחינת ההיענות להתחסנות עתידית נגד מחלת הקורונה בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל

המחברים: 

דפנה הלפרין,  אילת שור,  מיכל משיח-איזנברג,  כרמית סטרן, עלי סאלח עולא,  לירון עינצ’י ושירן בורד,

מטרת המחקר: במרס 2020 הוגדרה מחלת הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית, ונתפסה כ”בעיה של מבוגרים”, לאור השיעור הגבוה של תחלואה ותמותה בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה. הנחיות להתנהגות הגנתית ומניעתית, כגון שמירה על ריחוק חברתי, ניתנו על ידי משרד הבריאות, תוך דגש על האוכלוסייה המבוגרת. בה בעת, הפיתוח הראשון לחיסון כנגד קורונה נכנס לשלב מתקדם. מטרת המחקר הייתה לבחון את הנכונות של מבוגרים בישראל להיענות לחיסון בעתיד נגד קורונה ואת הגורמים המנבאים זאת.

שיטה: מחקר חתך נערך בחודש אפריל 2020, בקרב 1,797 תושבי ישראל בגיל 60 ומעלה. שאלון מקוון הועבר באמצעות רשתות חברתיות, כגון ווטסאפ ופייסבוק. השאלון בדק את הכוונה להיענות לקבלת חיסון עתידי נגד קורונה, עמדות ונורמות סובייקטיביות לגבי המחלה ולגבי שמירה על הנחיות משרד הבריאות, היענות להנחיות, תפיסת איום, אמון במערכת הבריאות, תחושות שליליות ותמיכה חברתית.

תוצאות: רמת ההיענות לחיסון קורונה בעתיד נמצאה גבוהה מאוד (92%). מניתוח רגרסיה לוגיסטית מרובה עולה, כי ניתן לנבא את ההיענות לחיסון על ידי מגדר, רמת דתיות, מצב כלכלי, תפיסת איום, תמיכה חברתית, אמון כלפי מערכת הבריאות, תחושות שליליות ונורמות לריחוק חברתי.

סיכום ומסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על נכונות להתחסנות בעתיד נגד קורונה, בתקופה שבה שררה בעולם כולו אווירה של אי-ודאות רבה לגבי המחלה והשלכותיה. ההתחסנות בפועל, כשהחיסון יהיה זמין, תהיה תלויה בגורמים שונים, לרבות מצב המגפה באותה עת. הגורמים המנבאים את ההיענות לחיסון נמצאים בהלימה לשילוב רכיבים של מודל האמונה הבריאותית (Health Belief Model) ותיאוריית הפעולה המנומקת (Theory (of Reasoned Action. זיהוי הגורמים המנבאים נכונות להתחסן בעתיד יכול לסייע בפיתוח דרכים לקידום ההיענות לחיסון נגד קורונה, כמו גם כנגד מחלות אחרות.

מילות מפתח: היענות לחיסון קורונה, מבוגרים בני 60+, תפיסת איום, עמדות ונורמות חברתיות, אמון במערכת הבריאות, תמיכה חברתית.