אימהות בזיקנה: סגנונות הורות כמתווכים את הקשר שבין מאפייני מערכת היחסים של אימהות עם ילדיהן הבוגרים לבין רמות המצוקה הפסיכולוגית שלהן

אהובה אבן-זהר, אסנת לבנדה, מירי קסטלר-פלג

מטרות המחקר: היחסים הבין-דוריים בין אימהות זקנות לילדיהן הבוגרים משפיעים על רווחתן, אולם קיימת התייחסות מחקרית מועטה בלבד באשר להורות ולסגנון ההורות בתקופת הזיקנה. מטרות המחקר הן לבחון את הקשר שבין יחסים קונפליקטואליים של אימהות זקנות עם ילדיהן לבין רמות המצוקה הפסיכולוגית שלהן. כמו כן, מחקר זה נועד לבחון את התפקיד המתווך של סגנון הורות שלילי (עוין/כופה) ושל סגנון הורות חיובי (מעורב/תומך) בקשר שבין יחסים קונפליקטואליים של האימהות הזקנות עם ילדיהן לבין רמות המצוקה הפסיכולוגית שלהן.

שיטה: המדגם כלל 230 אימהות בגילאים 91-65, שגויסו למחקר באמצעות רשתות חברתיות. המשתתפות מילאו שאלונים מקוונים על אודות משתנים סוציו-דמוגרפיים, יחסי קונפליקט בין-דוריים, סגנונות הורות, ומצוקה פסיכולוגית.

תוצאות: ממצאי המחקר מעידים על קשר חיובי בין יחסים קונפליקטואליים של האימהות הזקנות עם ילדיהן לבין רמת מצוקתן הפסיכולוגית. כן נמצא שסגנונות ההורות תיווכו בין היחסים הקונפליקטואליים עם ילדיהן לבין רמת מצוקתן הפסיכולוגית. נמצא קשר חיובי בין יחסים קונפליקטואליים לבין סגנון הורות עוין/כופה אשר בתורו נמצא בקשר חיובי עם רמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית. בנוסף לכך, נמצא קשר שלילי בין יחסים קונפליקטואליים לבין סגנון הורות מעורב/תומך אשר בתורו נמצא בקשר שלילי עם רמות מצוקה פסיכולוגית גבוהות.

סיכום ומסקנות: ממצאי המחקר מאירים את מרכזיות התפקיד האימהי ברווחתן של נשים גם בגיל הזיקנה. לאור ממצאים אלו נראה, כי על אנשי המקצוע המטפלים בנשים זקנות לבצע הערכה של יחסי האם הזקנה וילדיה. במידת הצורך מומלץ לקיים התערבויות טיפוליות משפחתיות ופרטניות שמטרתן לשפר את מערכות היחסים, לקדם סגנון הורות חיובי, לצמצם סגנון הורות שלילי ולהפחית בכך את רמות המצוקה הפסיכולוגית של האימהות הזקנות.

מילות מפתח: אימהות זקנות, סגנון הורות, יחסים קונפליקטואליים, מצוקה פסיכולוגית.