כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

סקירה: המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים לאחר 30 שנה (2021-1991): תוכניות, מטרות, ביצוע, תוצאות ומשתתפים

יוחנן שטסמן, אהרון כהן וג’רמי ג’קובס

תקציר

רקע

מחקר הקוהורט (עוקבה) הלונגדיטודינלי (האורכי) של הזיקנה בירושלים, שהחל ב-1990, נועד לאסוף מידע רפואי, תפקודי, קוגניטיבי וחברתי על קבוצה מייצגת גדולה של קשישים בירושלים בהיותם בני 70 (ילידי 1921-1920) ולעקוב אחריהם עד גיל 100.

שיטות

נבדקה קבוצה מייצגת של 605 משתתפים בני 70 מתוך מרשם הבחירות של משרד הפנים, הכולל את כל האוכלוסייה בירושלים. קבוצה זו היוותה כשליש מבני ה-70 בירושלים. שאר האוכלוסייה, בני אותו הגיל, הוגדרה כקבוצת ביקורת. במסגרת המחקר נבדקו לעומק נושאים רפואיים, כולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקה תפקודית ובדיקה קוגניטיבית של כל המשתתפים בעזרת מבחנים מוכרים ומתוקפים וכן נאסף מידע משפחתי וחברתי על כל משתתף.

עוד

יתר לחץ דם בקרב בני 90-85: האם עדיין גורם סיכון? המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים

מיכאל בורשטיין, ג’רמי ג’קובס, אהרון כהן ויוחנן שטסמן

תקציר

רקע: קיימת סתירה בין תוצאות מחקרים מבוקרים ביתר לחץ דם בקשישים, המצביעים על תועלת הטיפול התרופתי, לבין מחקרים ביתר לחץ דם, תצפיתיים ברובם, שאינם מראים תמותה מוגברת.

מטרות המחקר: לברר באיזו מידה יש קשר בין גובה לחץ הדם והטיפול בו לתמותה בקשישים.

שיטות: מחקרי עוקבה (cohorts) אורכיים בבני 85 ו-90 החיים בקהילה. בוצעו ביקורי בית שבהם נמדד לחץ הדם בישיבה ובעמידה, נאספו שאלונים על אודות אורחות חיים, מחלות נלוות וגורמי סיכון. בעוקבת בני ה-90 נמדדה גם יכולת הלפיתה כמדד נוסף לשבריריות הנבדקים. נבחנו ההישרדות בעזרת טבלאות-חיים ועקומות קפלן-מאייר, שהושוו ביניהן באמצעות דירוג לוג.

עוד

דמנציה בישראל: שכיחות ותוחלת חיים המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים

יוחנן שטסמן, אהרון כהן, עליזה המרמן-רוזנברג וג’רמי ג’קובס

 תקציר

רקע: במסגרת המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים נערכו גם בדיקות קוגניטיביות בקרב משתתפי המחקר לאורך כ-25 שנה ונצבר מידע רב על שכיחות הירידה הקוגניטיבית והתפתחות הדמנציה באוכלוסיית ירושלים ילידי 1921-1920.

מטרות: מטרת עבודה זו היא לתאר את שכיחות הירידה הקוגניטיבית הקלה (MCI – Mild Cognitive Impairment) ואת שכיחות הדמנציה בקרב אוכלוסיית המחקר, וכן לבחון את הקשר בין המצב הקוגניטיבי לתוחלת החיים.

שיטות: עבודה זו היא חלק מהמחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים, שבו נבדקה קבוצה גדולה של תושבי ירושלים, כולם ילידי 1920-1921 בעת היותם בני 70, 78, 85, 90 ו-95. הם נבדקו בתחומים רפואיים, חברתיים, קוגניטיביים ותפקודיים.

עוד

אקוקרדיוגרפיה והלב המזדקן: סקירת ממצאים מהמחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים

אירית שטסמן-לנדי, דוד לייבוביץ

תקציר

רקע: אזרחים מעל גיל 85 (הקשישים ביותר, oldest old) הם קבוצת האוכלוסייה הגדלה בשנים האחרונות במהירות הגדולה ביותר, וזאת בשל התארכות תוחלת החיים. הזדקנות זו של האוכלוסייה מהווה אתגר לחקר מחלות לב וכלי דם בשל השכיחות הרבה של התחלואה והתמותה ממחלות אלה באוכלוסייה הקשישה.

מטרות: למרות הגידול המהיר באוכלוסיית הקשישים ביותר וריבוי תחלואת הלב שלה, עדיין חסר מידע נורמטיבי רב הנוגע למבנה הלב ולתפקודו בגילאי 85 ומעלה.

עוד

תגובה למאמרה של פורת-עמוס “קהילה כמרחב להתפתחות”: והיכן התבונה הנדרשת כדי לנוע במרחב כאשר הרגליים זקנות וכושלות?

מחבר: אהוד בודנר

מאמר שלפנינו עוסק בהזדמנויות החדשות שגיל הזיקנה, או כפי שפורת פועמוס מכנה אותו “גיל התבונה”, מאפשר. זהו מאמר חשוב ומעניין, שמציג את המשימות ההתפתחותיות האפשריות בגיל הזיקנה ואף מפרט דרכי פעולה חברתיות (פרויקט) למימוש פעולות אלה. לצד הדגשים הללו, שמופיעים במאמר, והם חשובים, נסמכים על הספרות המקצועית ועל התבוננויות חשובות של המחברת, יש למאמר זה נקודה רחבה שהיא לטעמי נקודה עיוורת. הרעיונות המופיעים במאמר יכולים אמנם להתייחס לרבים מבני הזיקנה הצעירה, אך לפחות בחלקם הם פחות מעשיים עבור המבוגרים יותר. במובן זה, ככל הנראה מבלי להתכוון לכך ומבלי לכתוב זאת, המחברת מתייחסת במינוח “גיל התבונה” רק לזיקנה הצעירה.

עוד