כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כותבים:

דוד יעקב, ד”ר ענת שעשוע, ד”ר מלכה אטלי, פרופ’ לאוניד קליחמן

תקציר:

רקע: שיקום מולטי-דסיפלינרי מוכח כיעיל בקרב אוכלוסייה מבוגרת, אולם קיים קושי בניבוי הצלחת השיקום. תהליך השיקום מאפשר למטופלים לשפר את תפקודם ובכך לשמר את עצמאותם ולהפחית את התלות בסביבה ובמערכת הבריאות.

מטרה: להעריך את יכולת הניבוי של הצלחה בשיקום על ידי (MRMI) Modified Rivermead Mobility index בצרוף משתני גיל ומצב קוגניטיבי בקרב מטופלים עם ירידה תפקודית לאחר מחלה חריפה במחלקה האקוטית: הפנימית ופנימית גריאטרית.

כותבים: 

ד”ר פלי מושקין, פרופ’ אריאלה לבנשטיין

תקציר:

מטרת המחקר: בעקבות מגמת האל-מיסוד (deinstitutionalization) בבריאות הנפש התרחש מעבר של מתמודדים עם מחלות נפש לחיים בקהילה בקרב משפחותיהם, כאשר הטיפול במתמודד מוטל בעיקר על ההורים, הממשיכים לשאת בנטל כבד זה גם לעת זיקנתם. מטרת המחקר היא לתאר, ללמוד ולהבין את החוויה היום-יומית של הורים מזדקנים אלו ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד ואת מארג היחסים המשפחתיים.

שיטה: המחקר נערך בשיטה איכותנית, במסורת פנומנולוגית, בגישת חקר עולם החיים, תוך שיקוף עצמי של החוקר.  במחקר נדגמו 11 יחידות משפחתיות. כל יחידה כללה זוג הורים בגילאים 67 עד 86 ואחים/אחיות של המתמודד. בסך הכול נדגמו במחקר 40 משתתפים. בהתאם למסורת המחקר הפנומנולוגי, שאלת המחקר היא שאלה פתוחה, הבוחנת כיצד חווים ההורים והאחים/אחיות את חוויית הטיפול היום-יומי בבן המשפחה המתמודד..  

כותבים:

עו”ד הילה אוחיון גליקסמן; פרופ’ ישראל (איסי) דורון; פרופ’ טובה בנד-וינטרשטיין

תקציר

רקע: המאמר עוסק בחוויות ההליך המשפטי של נשים שהתגרשו בגיל מבוגר בישראל. על רקע עלייה מתמדת בשכיחות הזוגות המתגרשים לאחר גיל 50, התופעה זכתה לכינוי “גירושין אפורים” (Gray divorce). סקירת הספרות העלתה, שהמחקרים בנושא בוחנים את הסיבות להתרחבות התופעה ואת השלכותיה, אך לא נמצאו מחקרים העוסקים בגירושין אפורים בהקשר להליך המשפטי.

מטרה : מטרת המחקר להבין ולתאר את חוויית ההליך המשפטי של נשים שהתגרשו לאחר גיל 55 בישראל והמשמעות שניתנה להליך הגירושין שהן שחוו.

כותבים:

רעות גסנר-וינוגרד, פרופ’ נטע בנטור, פרופ’ דבי רנד

תקציר

רקע: דמנציה היא הפרעה נוירודגנרטיבית בגיל המבוגר, המאופיינת בירידה קוגניטיבית ובסימפטומים נוספים המובילים לתלות בתפקוד היום-יומי הבסיסי. התערבויות לא-תרופתיות, כמו השתתפות בפעילויות גינון, המספקות גרייה חושית רב-ערוצית, נמצאו במחקרים כמיטיבים את הרווחה של אנשים עם דמנציה. עם זאת, מוסדות גריאטריים רבים אינם מפעילים תוכניות גינון לדיירים עם דמנציה.

מטרה: להציג את תהליך הפיתוח והיישום של תוכנית גינון קבוצתי לאנשים עם דמנציה המתגוררים במוסד גריאטרי.

כותבות:

ד”ר שרית אוקון ופרופ’ ליאת איילון

תקציר

מטרת המחקר: מחקר זה בדק האם הציבור הישראלי מכיר את המונח ‘גִּילָנוּת’, ועד כמה מידת ההיכרות של ישראלים עם ייצוג לשוני זה מתכתבת עם שכיחות הדיווחים על חוויות גילניות.

שיטה: במסגרת המחקר בוצע סקר מקוון שעליו ענו 1,025 ישראלים. הסקר החל בכך שביקשנו מהנשאלים להגדיר ‘מהי גילנות?’ ולאחר מכן לסמן ‘האם ואיזה סוגי אפליה הם חוו בשנה האחרונה’. בסיום הסקר, לאחר שהגדרנו והדגמנו את המונח ‘גילנות’ – הנסקרים נשאלו שוב האם חוו חוויות גילניות בחייהם, ואם כן – הוצע להם לשתף ולספר.