מקורות הגילנות בקרב זקנים וצעירים

המחבר: אהוד בודנר

תקציר

גילנות (ageism) קיימת בתרבויות רבות ומתקיימת במצבים חברתיים שונים לאורך כל מעגל החיים. סקירה זו מנתחת את מקורות הגילנות וביטוייה בקרב צעירים וזקנים, על פי שתי תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה החברתית: “תיאוריית ניהול האימה” (TMT – Terror Management Theory) ו”תיאוריית הזהות החברתית” (SIT – Social Identity Theory). מסקירת המחקרים שנעשו על מקורות הגילנות בקרב צעירים וזקנים עולה כי תיאוריית ניהול האימה משמשת כמסגרת תיאורטית להבנת גילנות אצל אנשים צעירים, ואילו תיאוריית הזהות החברתית מתאימה יותר כדי להסביר גילנות בקרב אנשים זקנים. מחקרים שבחנו גילנות אצל אנשים צעירים מסבירים את התופעה כהגנה לא מודעת מחרדת המוות, ואילו מחקרים שעסקו בסיבות לגילנות בקרב אנשים זקנים, מקשרים אותה לאופן שבו תופסים אנשים זקנים את בני גילם.

לניתוח שמוצג בסקירה הנוכחית עשויות להיות משמעויות יישומיות למניעת גילנות בקרב צעירים וזקנים. אצל צעירים ניתן לפעול להחלשת הקשר האסוציאטיבי בין זיקנה למוות, באמצעות חינוך שיקנה לצעירים פרספקטיבה שונה על מושגי המוות והזיקנה. לעומת זאת, אצל זקנים מוצע לטפח תפיסה חיובית יותר של גיל הזיקנה, באמצעות עידוד מגעים חברתיים שיאפשרו לאנשים זקנים לתרום לצעירים, באמצעות נטרול סטריאוטיפים גילניים שקיימים בתקשורת, וכן באמצעות פיתוח סדנאות שיתמקדו בהכנת בני גיל המעבר להזדקנות בריאה. אולם לפני שמגיעים לשלב שבו ניתן יהיה לגזור מסקנות יישומיות מהניתוח המוצע, יש לבצע מחקרים בכמה תחומים הקשורים לגילנות. מוצעים רעיונות למחקרים שיוכלו לתקף את ההבנות לגבי מקורות הגילנות אצל צעירים ומבוגרים. כיווני חקירה אפשריים הם למשל זיהוים ואפיונם של “רמזים תלויי גיל,” בחינת התהליכים הקוגניטיביים שמופעלים בעקבות חשיפה לרמזים כאלה ומדידת ההשפעה שיש למודעות למוות על גילנות אצל צעירים וזקנים.