כל תקצירי המאמרים ב כרך מז, מס 2

פסיכותרפיה אדלריאנית עם הורים שכולים מזדקנים

מחברת: אילה אליהו

בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן
ומכון אדלר

ילד יפה שלי, אני שב ומת עליך יום יום… (נתן יונתן)[1]

בישראל קיימים היום קרוב ל-7,000 בתי-אב של הורים שכולים בגיל 65 ויותר, המטופלים לכל חייהם על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. המאמר מציע מודל ייחודי להתערבות טיפולית בהורים שכולים מזדקנים על רקע צבאי, המתבסס על עקרונות הפסיכולוגיה האינדיווידואלית[2] בהגותו של אלפרד אדלר. ייחודיותו של המודל האדלריאני לטיפול באבל ובשכול הוא בהנחת היסוד, שהדרך שבה הפרט תופס את אובדנו קשורה לסגנון החיים שלו. זאת, בשונה מהתפיסה הקלסית

עוד

פסיכותרפיה לזקנים: לאפשר לברווזים לעוף (או לרקוד טנגו) על אגם קפוא

מחבר: אהוד בודנר

החוג המשולב למדעי החברה והמחלקה למוזיקה, אוניברסיטת בר-אילן

נייר עמדה

המטפלים שבינינו, שקוראים כעת כתבה זו, בבקשה שאלו עצמכם מה עולה בראשכם כאשר פונה אליכם אדם שמעוניין להגיע אליכם לפסיכותרפיה, כדי לבנות לעצמו עתיד טוב יותר. שוו בנפשכם, שכאשר אתם מסבירים לפונה שבתקופת הקורונה אתם עובדים בזום, הוא שואל אם הפגישה אתכם תתקיים בזום או ב- Google Hangouts. הוא מספר לכם שאחת הדילמות שלו, שלגביה הוא ירצה להיוועץ בכם, היא אם בשנים הבאות יהיה נכון עבורו יותר להתחיל ללמוד לנגן בנבל, מה שיחייב אותו לטוס לאוסטרליה,

עוד

שימוש בלוגותרפיה בקרב קשישים ממדינות בריה”מ לשעבר

מחברת: לודמילה קריבוש

החוגים לסוציולוגיה ולאזרחות במכללת אורנים — המכללה האקדמית
לחינוך והחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל

המאמר עוסק בהשלכות של גישת הלוגותרפיה על מצבם הרגשי של עולים זקנים מבריה”מ לשעבר אשר עלו ארצה בשנות ה-90 (של המאה הקודמת). עלייה המונית זו הביאה לישראל כמיליון וחצי בני אדם, ביניהם כ-17% בני 65 ומעלה. קשריהם האמיצים של העולים החדשים עם התרבות הרוסית והמגורים המשותפים בתוך המשפחות הרב-דוריות, השאירו רבים מהעולים, כבר אז בגיל הפנסיה, ללא ידע בשפה העברית וללא מעורבות בתוך החברה הישראלית. כיום, לאחר כ-25 שנים בארץ,

עוד

להרגיש בצבע, לזכור בתנועה: טיפול באמצעות אומנויות באנשים זקנים החיים עם דמנציה

מחברת: דברת הראל

בית הספר לחברה ואומנויות, הקריה האקדמית אונו

טיפול באמצעות אומנויות הוא מקצוע בריאות העוסק בטיפול נפשי, במסגרתו נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אומנותיים (אומנות פלסטית, מוזיקה, תנועה ומחול, דרמה, פסיכודרמה וביבליותרפיה). מטרתו המרכזית של טיפול זה היא טיפוח כוחות הנפש וחיזוק כישורי ההתמודדות וההסתגלות של האדם. אנשים עם דמנציה מתמודדים עם חוויית אובדן מצטברת, עם מצוקה רגשית ועם אתגר השמירה על הזהות העצמית. בשל תסמיני המחלה,

עוד

כל העולם במה: על סיפורי חיים ודרמה-תרפיה בזיקנה

מחברת: שושי קיסרי

החוג לגרונטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

כל העולם במה וכל אישה וגבר רק שחקנים הם. כולם כניסות ויציאות להם ואדם אחד בזמנו משחק בתפקידים רבים…”

(שקספיר, 1600/1990, מערכה II, תמונה 7)

מבוא

דרמה-תרפיה, השייכת לאסכולת הטיפולים באומנויות, היא גישת טיפול נפשי העושה
שימוש מכוון באמצעים דרמטיים ותיאטרוניים כדי להוביל לשינוי ולצמיחה נפשית. השילוב בין תיאטרון, דרמה וסיפורי חיים מתבקש, היות ובבסיס כל סיפור חיים קיימים כל האלמנטים ליצירת סצנה דרמטית. לכל סיפור יש גיבור או גיבורה, דמויות משנה, עלילה, קונפליקט, תפאורה וקהל. תהליכים יצירתיים בדרמה מעמיקים בסיפור החיים ומאפשרים גילויים חדשים בתוכו,

עוד
הקטן/הגדל פונט
מונוכרום