האגודה הישראלית לגרונטולוגיה נוסדה בשנת 1956, כמענה לגידול חסר תקדים בשיעור האוכלוסיה הזקנה בישראל. במהלך השנים שלאחר מכן, גדלה האוכלוסיה הזקנה: אם בשנות ה-50 היוו הזקנים בישראל כ- 4% מכלל האוכלוסיה, כיום, הם מהווים כ- 10% מכלל האוכלוסייה בישראל. מאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל מציבים אתגרים רבים בפני תהליכי ההזדקנות העוברים על אוכלוסית המדינה בכלל, ועל האוכלוסייה הזקנה בפרט. איכות חיים נאותה חייבת להיות נחלת כלל האוכלוסיה הזקנה, והאגודה הישראלית לגרונטולוגיה שוקדת לגיוס המדע, המחקר והמדיניות להגשמתה של מטרה זו.
יעדי האגודה ומטרותיה:
לקדם מחקר בסיסי, יישומי ואסטרטגי, בתחומי הביולוגיה, הפסיכולוגיה, הרפואה, הכלכלה ומדעי החברה.
לשמש כוח מניע, בניסוח המלצות תאורטיות ומעשיות, לנבחרי הציבור ולקובעי המדיניות בישראל.
להגן על זכויות הזקנים.
להפיץ מידע, לחנך ולהגביר את המודעות ביחס לאתגרים שיש בזיקנה ולהזדמנויות שהיא טומנת בחובה.
המבנה הארגוני:
האגודה הישראלית לגרונטולוגיה היא ארגון התנדבותי המשמש כמסגרת-על למוסדות מחקריים ואקדמיים, לארגונים המספקים שירותים, ולסוכנויות העוסקות בנושאי הזקנה בישראל. על חברי האגודה נמנית מרבית הקהילייה הגרונטולוגית המקצועית של ישראל, ורשומים בה בין 500 ל- 600 חברים. בכנס הדו-שנתי של האגודה משתתפים כ-1000 בעלי מקצוע. באירועים אותם מארגנת האגודה כמו: הרצאות, סמינרים וימי עיון, נוטלים חלק אלפי בעלי מקצוע. לאגודה הישראלית לגרונטולוגיה חמש חטיבות מקצועיות: גרונטולוגיה ישומית, מדעי החברה וההתנהגות, רפואה ובריאות, ביולוגיה וחטיבת הסטודנטים.
הפעילות הקבועה של האגודה:
• הוצאה לאור של רבעון בין דיסציפלינרי: "גרונטולוגיה".
• מאז שנת 1976, מתקיים בקביעות כנס דו-שנתי רב משתתפים.
• מידי שנה מתקיים סימפוזיון במסגרת יום הזקן הבינלאומי, הנתמך על ידי קרן ברטה ואמיליו מוטליס.
* האגודה שותפה לייזום וארגון הרצאות, סמינרים ומפגשים אזוריים בין-דיסציפלינריים, בשיתוף עם גורמים אקדמיים בארץ ובחו"ל. במסגרות אלו מופץ מידע על מחקרים וממצאים עדכניים.
• הענקת פרס למחקר גרונטולוגי בישראל, הבא לעודד חוקרים בראשית דרכם.
• הענקת תעודות הוקרה לפרטים ולגופים, לציון תרומה ייחודית לקידום הגרונטולוגיה בישראל או למפעל חיים.
|
Interactive
