תרומתן של קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים

המחברים: איילת ברג-ורמן, מיכל לרון, טל ספלטר, שירלי רזניצקי וג’ני ברודסקי

תקציר:

רקע: כחלק מהמגמה של תמיכה בבני משפחה מטפלים, המוסד לביטוח לאומי, בשיתוף משרד הרווחה, רשויות מקומיות ועמותות בישראל, יזם ומימן מיזם של קבוצות תמיכה לבני משפחה המטפלים בזקנים סיעודיים, במטרה לתמוך בהם רגשית ולתת להם כלים להתמודדות עם נטל הטיפול. במסגרת המיזם נפתחו ברחבי הארץ 77 קבוצות תמיכה קצרות מועד אשר שילבו תמיכה רגשית ומתן מידע.

מטרות: ללמוד במה מתבטאת תרומתו של המיזם למשתתפים בקבוצות התמיכה, מבחינת ההקלה בעומס הטיפולי, רכישת ידע ומיומנויות טיפול וכן איכות הקשר עם הזקן. כמו כן לבחון את תרומת המיזם לרווחה הנפשית של המטפל, לשמירה על הבריאות העצמית (self-care), וליכולת ההתמודדות שלו.

השיטה: מתוך 1,290 המשתתפים ב-77 קבוצות תמיכה שהתקיימו בכל הארץ נדגמו 408 משתתפים, שלהם נערכו ראיונות טלפוניים בתחילת הפעילות של הקבוצה וראיונות חוזרים כחודש וחצי לאחר סיום המפגשים. מכל קבוצות התמיכה נאסף מידע מתוך יומנים ממוחשבים על כל  12 המפגשים.

תוצאות: התרומה העיקרית של הקבוצה היא בתמיכה הרגשית ובאפשרות להיפגש עם מטפלים המתמודדים עם בעיות דומות. הקבוצה הביאה גם לשיפור הטיפול בזקן מחד גיסא, ולחיזוק הביטחון העצמי והפחתה בתחושת הדיכאון מאידך גיסא. עם זאת, ההקלה בעומס הטיפולי הייתה מוגבלת. התרומה שחשו צאצאי הזקנים הייתה גבוהה יותר מזו שחשו בני הזוג.

מסקנות: קבוצות תמיכה קצרות מועד הן כלי יעיל לתמיכה ולמתן כלים להתמודדות עם העומס של בני משפחה מטפלים. עם זאת, הקבוצות לא מספקות את מכלול הצרכים שיש למטפלים