תפיסת איכות החיים ורמת התמיכה החברתית של זקנים החברים במסגרת “קהילה תומכת” בתקופה של “שגרת חירום” בעיר שדרות

כותבים: ד”ר אהובה אבן-זהר וילנה ברשואר

תקציר:
המאמר מציג מחקר חלוץ שבדק את ההבדלים בתפיסת איכות החיים ורמת התמיכה החברתית של זקנים החברים במסגרת “קהילה תומכת” לעומת זקנים שאינם חברים בקהילה כזו. המחקר בוצע בעיר שדרות בתקופה של “שגרת חירום” – מצב של איום ביטחוני מתמשך. אוכלוסיית המחקר מנתה 60 נבדקים, בני 65 ומעלה, מתוכם 30 חברים ב”קהילה תומכת” ו-30 שאינם חברים. במחקר נעשה שימוש בשאלון מובנה שהורכב משלושה חלקים: 1. שאלון להערכת איכות חיים סובייקטיבית. 2. שאלון לבדיקת התמיכה החברתית. 3. שאלון סוציו-דמוגרפי.

מתוצאות המחקר עולה שאיכות החיים כפי שהיא נתפסת על ידי זקנים החברים בקהילה תומכת ורמת התמיכה החברתית שהם חשים נמוכות יותר לעומת זקנים שאינם חברים בקהילה תומכת. מאפייני המשתנים הסוציו-דמוגרפיים מצביעים על גיל ממוצע גבוה יותר של החברים בקהילה התומכת לעומת הגיל של אלו שאינם חברים. כמו כן, בקרב החברים בקהילה התומכת אחוז הבודדים (רווקים, גרושים ואלמנים), המתגוררים לבדם והזקוקים לעזרה מבחינה תפקודית, גבוה יותר מאשר בקרב הלא-חברים. עוד נמצא שהגורמים המנבאים את ההצטרפות לקהילה התומכת הם: תמיכה חברתית פחותה, גיל מבוגר של הזקן ומספר קטן של צאצאים המתגוררים בסמיכות לזקן.