כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

קווי דמיון ושוני בין רגשות החמלה והרחמים: רגשותיהם של צאצאים בוגרים המטפלים בהורים חולי אלצהיימר

המחברות: דברת גולדשטיין ופרלה ורנר

תקציר:

רקע: השינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים בשנים האחרונות מלווים בעלייה ניכרת במספר הזקנים בכלל ובמספר הזקנים הסובלים מדמנציה בפרטAlzheimer’s Association, 2007) ). מגמה זו מלווה בעלייה במספר בני משפחה המשמשים מטפלים עיקריים בחולי דמנציה. אותם מטפלים חווים קשת רחבה של רגשות שליליים וחיוביים
ובכללם חמלה ורחמים.

מטרות: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את משמעותם של רגשות החמלה והרחמים בקרב צאצאים בוגרים המטפלים בהורה שלוקה במחלת אלצהיימר.

שיטה: נערכו ראיונות עומק חצי מובנים שנמשכו כשעה וחצי עד שעתיים וחצי, עם עשרה צאצאים בוגרים (גיל ממוצע 52.9 שנים, 80% נשים) שמטפלים בהורה החולה במחלת אלצהיימר.

כלי המחקר: נעשה שימוש במדריך ריאיון שכלל רשימת שאלות מנחות  (checklist)ובוצע ניתוח תוכן למיצוי התמות המרכזיות.

ממצאים: הראיונות נמשכו כשעה וחצי עד שעתיים. נמצא שלדעת המשתתפים, רגשות חמלה ורחמים הנם רגשות מרכזיים המתעוררים בשני מישורים: במישור של רגשותיהם כמטפלים ובמישור של תפיסת המשתתפים את הרגשות הללו כפי שהם מתעוררים בקרב אחרים.

בקרב המשתתפים חמלה הנה רגש ספונטני, חזק ועמוק, מתוך אהבה ורצון לעזור. רגש זה לא הושפע מחומרת המחלה. לעומת זאת, רגש הרחמים  נבע מחומרת המחלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשינויים הפיזיים והקוגניטיביים המתחוללים אצל ההורים החולים.

סיכום: אף שבספרות מתואר רגש הרחמים כקשור להתנשאות ולהפרדה בין ה”אני” ל”אחרים”, ממצאי המחקר מראים שבדומה לחמלה, גם רגש הרחמים (של המטפלים עצמם ושל האחרים) מלווים ברצון לעזור לחולה ולחזק את הקשר עמו.

https://www.gerontology.org.il/wp-content/uploads/2014/05/מאמר-1.pdf