סקירה: המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים לאחר 30 שנה (2021-1991): תוכניות, מטרות, ביצוע, תוצאות ומשתתפים

יוחנן שטסמן, אהרון כהן וג’רמי ג’קובס

תקציר

רקע

מחקר הקוהורט (עוקבה) הלונגדיטודינלי (האורכי) של הזיקנה בירושלים, שהחל ב-1990, נועד לאסוף מידע רפואי, תפקודי, קוגניטיבי וחברתי על קבוצה מייצגת גדולה של קשישים בירושלים בהיותם בני 70 (ילידי 1921-1920) ולעקוב אחריהם עד גיל 100.

שיטות

נבדקה קבוצה מייצגת של 605 משתתפים בני 70 מתוך מרשם הבחירות של משרד הפנים, הכולל את כל האוכלוסייה בירושלים. קבוצה זו היוותה כשליש מבני ה-70 בירושלים. שאר האוכלוסייה, בני אותו הגיל, הוגדרה כקבוצת ביקורת. במסגרת המחקר נבדקו לעומק נושאים רפואיים, כולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקה תפקודית ובדיקה קוגניטיבית של כל המשתתפים בעזרת מבחנים מוכרים ומתוקפים וכן נאסף מידע משפחתי וחברתי על כל משתתף. בדיקות אלו נערכו שוב בגילאים 78, 85, 90 ו-95, כאשר קבוצת המשתתפים, שקטנה באופן טבעי, הורחבה, מתוך קבוצת הביקורת. כמו כן, נערך מעקב תמותה עבור משתתפי המחקר בעזרת מידע שהתקבל ממרשם האוכלוסין. המחקר קיבל את אישור ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה בירושלים, בכל שלב משלבי המחקר.

תוצאות

בעבודה זו מוצגים עיקרי הנושאים שנחקרו ב-25 שנות המחקר הראשונות בגילאי 95-70. מודגשות תוצאות חדשניות בממצאי המחקר לאורכו בתחומי הרפואה, התפקוד, והמצב הקוגניטיבי והחברתי והקשרים ביניהם. כמו כן, מוצגים גורמים וסיכונים לתוחלת חיים ארוכה.

מסקנות

כלי המחקר הלונגדיטודינלי משמש אמצעי חשוב לאיסוף מידע רב על האוכלוסייה הקשישה בכל נושאי המחקר.

מילות מפתח: המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים, קשישים מאוד, תהליכי הזדקנות, גורמי סיכון.