משמעות ההחלטה להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה בקרב מטפלות סיעודיות בזקנים בעמותת מטב
המחברים: אלי פוליאקוב וישראל (איסי) דורון
תקציר:
מחקר זה בחן את המשמעות שמעניקות מטפלות סיעודיות בזקנים להחלטתן להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה. ייחודיותו של המחקר היא ביכולתו לגעת בקשר בין עולם הזקנה לעולם התעסוקה. המחקר נותן לראשונה לאותן נשים הזדמנות להשמיע את קולן באמצעות תיאור חוויית הטיפול עבורן והאופן שהן מבנות את תפקידן.
במחקר נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית-פנומנולוגית. רואיינו שבע-עשרה מטפלות סיעודיות בזקנים שמועסקות בעמותת מטב, ארגון הסיעוד הגדול בישראל. ניתוח הראיונות חשף מסע ארוך שעוברת הזהות המקצועית של המטפלת הסיעודית. מסע זה מתחיל במשא ומתן הפנימי שהמטפלות מנהלות עם עצמן על זהות זו, ממשיך בגיבוש הזהות המקצועית שלהן, שהופכת לחלק מהזהות האישית, ומסתיים בשיח הציבורי-ממסדי על אודות זהות זו. המרואיינות במחקר החלו את דרכן התעסוקתית מנקודת מוצא תעסוקתית ותדמיתית נמוכה מאוד. למרות זאת, הן הצליחו להעניק משמעות לעיסוקן החדש, לפתח ולבנות זהות מקצועית ולראות בעיקר את ההיבטים החיוביים והמתגמלים בעבודתן. לפיכך, לא זו בלבד שהן שלמות עם הבחירה התעסוקתית שלהן, הן אף מוכנות להמשיך לעבוד בעבודה זו מעבר לגיל הפרישה.
ברובד הציבורי, ממצאי מחקר זה מקרינים לא רק על הצורך לשנות את הגישה למקצוע המטפלות בזקנים ולהכיר בו כתחום מקצועי שמחייב הכשרה מקצועית מקדמית, מסלול קידום ודרגות שכר מעבר לשכר מינימום. הם אף מחייבים חשיבה מחדש בכל הנוגע למגבלת הגיל המוצבת כיום על המשך העסקתם של עובדים מעבר לגיל פרישת החובה, ולמגבלות ספציפיות שמתנות את המשך העסקתן של מטפלות מעל גיל 70.