מטפלים זרים המטפלים בזקנים שבטיפולם במהלך אשפוז בבית חולים: מדיניות ההנהלה ועמדות האחיות

המחברת:  אסתר יקוביץ

תקציר:

הרקע למחקר: זקנים רבים שמוגבלים בתפקודם ומאושפזים בבתי חולים, ממשיכים לקבל טיפול אישי במהלך אשפוזם בבית החולים מהמטפל הזר שמתגורר עמם בביתם. מטפלים אלה ממלאים תפקיד חשוב בטיפול האישי בזקן ובהשגחה עליו.

למחקר זה שתי מטרות: א. לבדוק באיזו מידה קיימת מדיניות בבתי חולים לגבי נוכחות ומעורבות של מטפלים זרים בטיפול בזקן במהלך אשפוזו בבית החולים; ב. לבדוק כיצד תופסים הצוותים הסיעודיים את תפקיד המטפל הזר, מה עמדותיהם כלפי נוכחות מטפלים זרים במחלקות והאם קיימים הבדלים בעמדות בין צוותים בשני סוגי בתי חולים ובין מחלקות גריאטריות למחלקות פנימיות.

שיטות: המחקר התבצע בשני מרכזים רפואיים: אחד ממשלתי ואחד ציבורי לא ממשלתי. המחקר כלל ראיונות עומק עם חמישה אנשי מפתח בהנהלות בתי החולים וכן סקר עמדות בקרב 265 אחיות ואחים שעבדו במחלקות פנימיות וגריאטריות בשני בתי החולים.

ממצאים: ממצאי החלק האיכותני של המחקר הצביעו על היעדר מדיניות פורמלית לגבי מה מותר ומה אסור למטפלים זרים לעשות, אף שלדעת המרואיינים, מטפלים אלה ממלאים תפקיד חשוב בהשגחה על המטופלים ובדאגה לצורכיהם וכן מקלים את העומס המוטל על הצוותים הסיעודיים. לגבי עמדות הצוותים הסיעודיים כלפי מעורבות המטפלים הזרים, נמצא כי ככל שהצוותים סברו שתפקיד המטפל הזר להיות מעורב יותר בטיפול בזקן, כך עמדתם כלפי נוכחותו במחלקה הייתה חיובית יותר. נמצאו הבדלים מובהקים בעמדות האחיות כלפי נוכחות מטפלים זרים בין שני בתי החולים ולפי סוגי מחלקות בבית החולים: בבית החולים הממשלתי העמדות כלפי נוכחות מטפלים זרים במחלקות היו חיוביות יותר מאשר בבית החולים הלא-ממשלתי. במחלקות הפנימיות של בית החולים הלא-ממשלתי היו עמדות חיוביות פחות כלפי נוכחות מטפלים זרים, לעומת המחלקות הפנימיות והגריאטריות בבית החולים הממשלתי, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעמדות בין הצוות הסיעודי במחלקות הפנימיות לבין צוות המחלקה הגריאטרית בבית החולים הלא-ממשלתי.

מסקנות: היעדר הגדרת תפקיד והיעדר מדיניות ברורה בנושא עלולים ליצור קונפליקטים ואי-הבנות לגבי המשימות שמותר ואסור למטפלים לבצע. לכן ראוי לבחון קביעת מדיניות בנושאים אלה.