מטפלים זרים בסיעוד זקנים בישראל : היבטים משפטיים

המחבר: מיכאל (מיקי) שינדלר

תקציר:

זקני ישראל מתגוררים ברובם המכריע בביתם. מצב זה עולה בקנה אחד עם העיקרון של הזדקנות בקהילה (ageing in place). חלק ניכר מהזקנים הסיעודיים, ובפרט אלה שזקוקים לתמיכה וליווי לאורך כל שעות היממה, יכולים להמשיך להזדקן בביתם הודות להעסקתם של עובדים זרים  בתחום הסיעוד.

מדובר בתופעה רחבה ביותר: העסקת רבבות מטפלים זרים, השוהים בישראל במשך שנים רבות ומהווים חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. תופעה זו דרשה הסדרה משפטית, ואכן במהלך השנים חוקקו חוקים, הותקנו תקנות ונפסקו הלכות שהסדירו משפטית את שהייתם ועבודתם של המטפלים הזרים בישראל.

מאמר זה סוקר הסדרה משפטית זו. לאחר הצגת המסגרת הנורמטיבית המסדירה את שהייתם ועבודתם של המטפלים הזרים בישראל, מתמקד המאמר בכמה סוגיות משפטיות שהובאו בפני בתי המשפט בעשור האחרון ושיש להן השלכות מהותיות על זכויותיהם של הזקנים הסיעודיים ומטפליהם הזרים. סוגיות אלו כוללות את חופש ההתקשרות של המטפלים הזרים והסדר הכבילה; מערכת יחסי העבודה בין הזקן הסיעודי למטפל הזר ובפרט שאלת התגמול עבור שעות עבודה נוספות ועבודה בזמן המנוחה השבועית; זכותם של המטפלים הזרים לשירותי בריאות; ולבסוף, שאלת מימון העסקת מטפלים זרים עבור זקנים סיעודיים שאין להם האמצעים הכלכליים לשם כך.

ההסדרה המשפטית של העסקת מטפלים זרים היא תוצר של משולש בעלי עניין, כוח, אינטרסים וזכויות: אוכלוסיית הזקנים הסיעודיים, אוכלוסיית העובדים הזרים שמעניקים שירותי סיעוד לזקנים אלה ורשויות המדינה. רשויות המדינה אמונות על קביעת המדיניות והאסדרה בתחום, כאשר המדיניות המוצהרת היא חתירה לאיזון בין צורכיהם וזכויותיהם של  זקנים סיעודיים, של חולים ושל אנשים עם מוגבלויות קשות שזקוקים למטפלים זרים, לבין מדיניות הממשלה ששמה לה למטרה לצמצם את מספר העובדים הזרים המועסקים בישראל. ניתוח הסוגיות המשפטיות השונות נעשה תוך בחינה האם המצב המשפטי הקיים משקף איזון ראוי בין שלושת הכוחות במשולש, או למצער בין שניים מהם.