להפעיל את הגוף, לאמן את המוח – הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר

כותבת: יעל נץ

תקציר

לגירוי (סטימולציה) של מערכת השרירים ומערכת הלב והריאות יש השלכות על המוח ומערכת העצבים שעשויות לבוא לידי ביטוי בתפקוד הקוגניטיבי. סקירה זו נועדה לבחון באיזו מידה קיים קשר בין פעילות גופנית לבין תפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר, ומה מאפיין את הקשר הזה. בסקירה מוסברים מושגי יסוד הקשורים לפעילות גופנית ולכושר גופני, ונסקרות גישות המבחינות בין התפקודים הקוגניטיביים בהקשר של גיל ופעילות גופנית, וכן גישות מתודולוגיות.

על-פי מחקרי חתך ומחקרי עוקבה, תפקודם הקוגניטיבי של אנשים שבוחרים באורח חיים פעיל, טוב באופן מובהק מזה של אלה שאינם פעילים. סיכוייהם של הראשונים לחלות בדמנטיה נמוכים יותר. מחקרי התערבות מהשנים האחרונות מעידים אף הם באופן ברור על ההשפעה של פעילות גופנית, בעיקר אירובית, על תפקוד קוגניטיבי, בעיקר בקרב נשים. בכל סוגי המחקרים – חתך, עוקבה והתערבות – הקשר בין פעילות גופנית או כושר גופני לבין תפקוד קוגניטיבי בא לידי ביטוי בעיקר בתפקודים החשופים יותר להשפעות הגיל: תפקודים רבי-מאמץ, תפקודים אקזקיוטיביים ותפקודים המזוהים עם אינטליגנציה טבעית.

ההשלכות הן שיש לשלב תוכניות פעילות גופנית בהנחיית אנשי מקצוע מיומנים בכל מקום שבו נערכת פעילות לזקנים, כדי לשפר תפקודים פיזיולוגיים כמו גם קוגניטיביים. עם זאת, יש להמשיך ולחקור מהו המינון המיטבי הדרוש לשיפור הכושר השכלי, וכן איזו השפעה יש לאימון אחד.