כלים להערכת התוצאות של שבץ מוחי

כותבת: נטע בר טור

תקציר

כדי לפתח תכניות הולמות לטיפול בחולים לאחר שבץ מוחי יש צורך בכלי הערכה תקפים ומהימנים לבדיקת התוכניות ותוצאותיהן. מאמר זה נועד לסקור את הכלים העיקריים שמשמשים כיום להערכת התוצאות בחולים לאחר שבץ מוחי, להצביע על השיקולים שיש להתייחס אליהם בעת בחירת כלי, ולבחון את החסרונות המושגיים והמתודולוגיים העיקריים שבהם לוקים הכלים ושראוי לתת עליהם את הדעת. ממצאי הסקירה מלמדים שרוב המחקרים שעסקו בהערכת התוצאות של שבץ מוחי ובאיתור הגורמים שתורמים להן, השתמשו בכלי מדידה מקובלים שפותחו בידי קבוצות מחקר גדולות ועומדים בדרישות מתודולוגיות. רוב הכלים להערכת התוצאות של שבץ מוחי משתלבים במסגרת המושגית לסיווג מצב הבריאות והתפקוד שהוצעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (ICIDH). חלקם מתמקדים בליקוי  (impairments) (כגון מצב הכרה, אפזיה, וכד’), חלקם בנכות (disabilities) ובתפקוד בחיי היום-יום (כגון: אכילה, ניידות, שליטה על הסוגרים וכד’) או בנכות בתפקוד האינסטרומטנלי (כגון שימוש בטלפון, בישול, וכד’), אולם רק מיעוטם מתייחסים לבדיקת המוגבלות (handicaps) שמתפתחת בעקבות הליקוי והנכות, למרות חשיבותו של ממד זה  והרלוונטיות שלו בעבור החולה, משפחתו והחברה כולה. לפיכך, למרות הקושי הכרוך בהגדרת מדדים וכלים הבוחנים באופן מהימן ותקף את ממדי המוגבלות ואת איכות החיים בעקבות אירוע של שבץ מוחי ובפיתוחם, חשוב להרחיב את השימוש בהם, משום שאלו הם הממדים החשובים והאמיתיים של תוצאות השבץ.