יתר לחץ דם בקרב בני 90-85: האם עדיין גורם סיכון? המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים

מיכאל בורשטיין, ג’רמי ג’קובס, אהרון כהן ויוחנן שטסמן

תקציר

רקע: קיימת סתירה בין תוצאות מחקרים מבוקרים ביתר לחץ דם בקשישים, המצביעים על תועלת הטיפול התרופתי, לבין מחקרים ביתר לחץ דם, תצפיתיים ברובם, שאינם מראים תמותה מוגברת.

מטרות המחקר: לברר באיזו מידה יש קשר בין גובה לחץ הדם והטיפול בו לתמותה בקשישים.

שיטות: מחקרי עוקבה (cohorts) אורכיים בבני 85 ו-90 החיים בקהילה. בוצעו ביקורי בית שבהם נמדד לחץ הדם בישיבה ובעמידה, נאספו שאלונים על אודות אורחות חיים, מחלות נלוות וגורמי סיכון. בעוקבת בני ה-90 נמדדה גם יכולת הלפיתה כמדד נוסף לשבריריות הנבדקים. נבחנו ההישרדות בעזרת טבלאות-חיים ועקומות קפלן-מאייר, שהושוו ביניהן באמצעות דירוג לוג. מודלים של סיכון קוקס (HAZARD-COX) נבנו כדי לתקנן לערפלנים, כמו מגדר, מחלה כלילית, סוכרת, אי-ספיקת לב, שבץ, רמת הפעילות הגופנית, עישון והערכת בריאות עצמית.

תוצאות: בבני 85 (1,159, 55% נשים), רובם (77%) עם יתר לחץ דם מטופל. לחץ הדם לא ניבא תמותה, אם בכלל, בעלי יתר לחץ דם מטופל ומאוזן נטו לתמותה גבוהה יותר – 67% הישרדות לחמש שנים לעומת 80% בבעלי לחץ דם לא מאוזן (P<0.024).

בבני 90 (480, 53% נשים) רובם – 75% עם יתר לחץ דם מטופל, לחץ הדם לא ניבא תמותה, אם בכלל; בעלי יתר לחץ דם מטופל ומאוזן נטו לתמותה גבוהה יותר – 51% הישרדות לחמש שנים לעומת  72% בבעלי לחץ דם לא מאוזן (P<0.01).

בבעלי לפיתה חזקה וכאלו שלא נזקקו לעזרה בחיי היום-יום התמותה הייתה נמוכה יותר כצפוי, אך לא נמצא כי יתר לחץ דם מנבא תמותה.

כדי לשלול את האפשרות שבעלי לחץ דם תקין (מטופלים או לא מטופלים) בשתי עוקבות הם אנשים חולים יותר ולחץ הדם שלהם ירוד משום כך, חזרנו על המודלים אחרי הוצאת הנפטרים במהלך שנת המעקב הראשונה, אולם לא היה כל שינוי של ממש בשיעורי הסיכון לתמותה מיתר לחץ דם.

מסקנות: תוצאות מחקר זה לא זיהו קשר בין טיפול ואיזון לחץ הדם לתמותה, כמו במחקרים תצפיתיים אחרים גם לאור שבריריות הנבדקים בשיטות שונות. ייתכן כי ההבדל בין המחקרים התצפיתיים והמבוקרים קשור לבריאות טובה יותר של המשתתפים במחקרים המבוקרים המייצגים פחות את הקשישים החיים בקהילה.

מילות מפתח: המחקר הלונגדיטודינלי בירושלים, יתר לחץ דם, קשישים מאוד, גורמי סיכון.