טיפול ומניעת התעללות בזקנים והזנחתם — המקום שבו הידע והפרקטיקה נפגשים

המחברים: שרה אלון ואיילת ברג-ורמן

תקציר:

המאמר הנוכחי יתאר מיזם ייחודי לטיפול ומניעת התעללות בזקנים והזנחתם שהופעל בשלוש רשויות מקומיות (באר שבע, בת ים ועפולה), בין השנים 2008-2005. המאמר יתמקד בהצגת ממצאי מחקר הערכה שליווה את יישומו של המיזם. למחקר ערך רב, היות שהוא מתבסס על מידע שנאסף מקבוצה גדולה של נחקרים שנבדקו לאורך תקופה של שלוש שנים.

מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת המיזם ותרומתו לצמצום בעיית ההתעללות בזקנים ונזקיה.

אוכלוסיית המחקר כללה 558 זקנים שנחשפו להתעללות ולהזנחה ונמצאים בטיפול היחידה למניעת התעללות; 22 עובדים סוציאליים המטפלים בזקנים ושותפי תפקיד בקהילה.

כלי המחקר: שאלוני אינטייק; שאלוני הערכה תקופתית; ראיונות עומק עם זקנים קורבנות התעללות, עם פוגעים ועם אנשי מקצוע; וניתוח תוכן של תצפיות על קבוצה טיפולית ומפגשים של הצוות הרב-מקצועי המייעץ.

ממצאים: סוג ההתעללות הנפוץ ביותר הוא התעללות נפשית ומילולית, ולאחר מכן, בסדר יורד, התעללות גופנית (פיסית), ניצול כלכלי והזנחה. מבין סוגי ההתערבות, שיחות טיפוליות היו השכיחות ביותר. נעשה שימוש גם בשירותים תומכים ובאמצעים חוקיים ומשפטיים.

תוצאות ההתערבות: קרוב לשני שלישים מהקורבנות דיווחו על שיפור במצבם, שהתבטא בעיקר בהפחתת תדירות ההתנהגות הפוגעת ובחיזוק יכולת ההתמודדות של הקורבן. בחמישית מהמקרים הופסקה ההתעללות. עובדים סוציאליים דיווחו כי ההתמחות בתחום הקנתה להם ידע ומיומנות, וכן מגוון רחב של שיטות התערבות וגיבוש תהליכי עבודה שיטתיים. ברמה הקהילתית חוזקו ושופרו שיתופי הפעולה בין עובדים סוציאליים לבין שותפי תפקיד בקהילה.