התחדשות עירונית – ההיבט הרפואי של מצוקת הקשישים. “סרבן” או “קורבן”?

המחברים: דורון מרימס, טניה בוגוסלבסקי

תקציר:

במאמר זה מובאים תשעה מקרים המתארים את השפעתה של מגמת ההתחדשות העירונית, המתעצמת והולכת בישראל, על קשישים המעורבים בפרויקט. ההנחה היא, שמספר הפרויקטים ברחבי הארץ ובמיוחד בגוש דן יגדל וילך ומכאן החשיבות בתיאור התופעה והשפעתה על אוכלוסיית הקשישים. בכל המקרים המתוארים מדובר באנשים אשר במשך מספר שנים נחשפו לפרויקט בתהליך התהוותו, כלומר בשלבי התכנון וההתנהלות מול יזם, עורך דין, מהנדס, אדריכל ודיירים אחרים. לא מדובר באנשים אשר נמצאים בפרויקטים בשלבי ביצוע, שם הקשיים הקיומיים היום-יומיים והשפעתם על האדם הקשיש ברורים יותר. בכל המקרים המתוארים מדובר בתופעה הגורמת מצוקה רבה לקשיש ומשפיעה באופן משמעותי על מצב רוחו, בריאותו הגופנית ואיכות חייו. הסימפטומים המשותפים שרוב הקשישים תיארו כוללים: מתח, חרדה, הפרעות שינה וקושי להתרכז. חלקם חוו כאבי ראש או החמרה של כאב כרוני. רובם רואים בתהליך זה התעללות לכל דבר ועניין. לאור הדמיון הרב בתלונות, ניתן לדעתנו, להתייחס לאוסף הסימפטומים כסינדרום ייחודי, שנכנה אותו בשם “סינדרום ההתחדשות העירונית”.