השפעתן של התערבויות לימודיות על הנכונות של סטודנטים במקצועות הטיפול (סיעוד, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה והפרעות בתקשורת) לעבוד בתחום הזיקנה

המחברות: שושי ורנר ואהובה אבן-זוהר

תקציר:

סטודנטים במקצועות הטיפול אינם מעוניינים לטפל בזקנים הן בשל עמדות של גילניות והן בשל חוסר ידע על הזיקנה. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של מפגש לימודי במסגרת הלימודים של סטודנטים בארבעה מקצועות טיפוליים: סיעוד, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה והפרעות בתקשורת על נכונותם לעסוק בתחום הזיקנה בתום לימודיהם.

המדגם כלל 187 סטודנטים, בשנת לימודיהם הראשונה, בסמסטר א’, טרם לימודיהם בקורסים בנושאי זיקנה וטרם כניסתם להכשרה המעשית. המחקר נערך בשלושה שלבים. בשלב א’ מילאו הסטודנטים את השאלונים: שאלון רמת גילנות, שאלון ידע על זיקנה, שאלון מדידת התנהגות כלפי זקנים, שאלון סוציו-דמוגרפי, ושאלות על נכונותם לעבוד בתחום הזיקנה. בשלב ב’ חולקו הסטודנטים לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. הסטודנטים בקבוצת המחקר השתתפו במפגש לימודי שעסק בהתערבויות טיפוליות בנושא זיקנה באמצעות סימולציה וסרט. בשלב ג’, לאחר כחודשיים מתום המפגש הלימודי, כל הסטודנטים מילאו שוב את השאלונים.

ממצאי המחקר מלמדים, שככל שרמת הגילנות של הסטודנטים נמוכה כך הנכונות שלהם לעבוד עם זקנים גבוהה יותר. בקבוצת המחקר נמצא, שרמת הגילנות ירדה וההתנהגות החיובית של הסטודנטים עלתה לאחר שהשתתפו במפגש הלימודי. כמו כן, נמצא שהמשתנה של רמת הגילנות מתווך את הקשר בין ידע לבין נכונות לעבוד עם זקנים. לא נמצאו הבדלים בין שתי המדידות בהתייחס לנכונות של הסטודנטים לעסוק בתחום הזיקנה. בבדיקת כל מקצוע לימודים בנפרד נמצא, שרק בקבוצת המחקר בעבודה סוציאלית רמת הגילנות ירדה וההתנהגות כלפי זקנים הייתה חיובית יותר לאחר המפגש הלימודי. בנוסף לכך, ככל שתרומת המפגש הלימודי הייתה גבוהה יותר כך רמת הגילנות של הסטודנטים פחתה, התנהגותם כלפי זקנים הייתה חיובית יותר והם שקלו בצורה חיובית יותר לעבוד בתחום הזיקנה. 

מסקנת החוקרים הייתה, שכדי להגביר את הבחירה של סטודנטים במקצועות הטיפול לעבוד בתחום הזיקנה יש להפעיל מגוון שיטות ותכני לימוד יצירתיים בתכנית הלימודים.