הקשר בין רשת חברתית פורמלית לבין איכות החיים של זקנים המוגבלים בתפקוד

כותבים: ורדה גרין, גייל אוסלנדר

תקציר

המאמר מבוסס על מחקר שבחן רשתות חברתיות פורמליות ולא-פורמליות של קשישים מוגבלים בתפקוד החיים ואת תרומת מבנה הרשתות והתמיכה הניתנת על-ידן לאיכות החיים של הקשישים. במחקר השתתפו 211 קשישים חברי “מכבי שירותי בריאות” והממצאים מתבססים על עיבוד המידע שנאסף בריאיונות אישיים שנערכו בבתיהם.

מיפוי הרשת החברתית של הקשיש נעשה על-ידו וכלל  את חברי הרשת הלא-פורמלית, כמו בני משפחה וחברים ואת חברי הרשת הפורמלית – רופא, אחות, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסט ומטפלת בית. השערת המחקר המרכזית הייתה שקשישים שלהם יש רשת חברתית פורמלית גדולה יהיו בעלי איכות חיים גבוהה יותר מקשישים בעלי רשת קטנה ומסוג אחר. ממצאי המחקר מורים שארבעה גורמים: רמת התפקוד, גודל הרשת הפורמלית, המצב המשפחתי וההשכלה, היו בעלי הקשר החזק ביותר לאיכות החיים. מבין המטפלים הפורמליים, הרופא היה המטפל הפורמלי החשוב ביותר.הקשישים שדיווחו על עזרה ויחס טוב שקיבלו מרופאים היו בעלי איכות חיים סובייקטיבית טובה יותר מקשישים שלא דיווחו על כך. המאמר דן בהשלכת מחקריות ומעשיות של ממצאים אלה.