הקשר בין מצוקה רגשית לבין תפקוד גופני בקרב אנשים לאחר אוטם ראשון בשריר הלב, המשתתפים בפעילות גופנית שיקומית: מחקר השוואתי בשתי נקודות זמן

המחברים: אגי יגר, יצהל ברנר ומירי כהן

תקציר:

מחקרים קודמים מצאו, שלתוכניות שיקום הלב השפעות חיוביות על המשתקמים, מבחינה בריאותית, פסיכולוגית וכלכלית. אולם, מחקרים מעטים בלבד בדקו הבדלים בין זקנים לצעירים במידת השינוי בכושר גופני והקשר בין שינוי במדד מצוקה נפשית לבין כושר גופני בקרב אנשים לאחר אוטם שריר הלב, המשתתפים בפעילות גופנית שיקומית.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השינויים בכושר הגופני ובמדדים של דיכאון וחרדה לאחר שלושה חודשי השתתפות בתוכנית שיקומית בקרב צעירים וזקנים אשר עברו אוטם ראשון בשריר הלב ולקחו חלק בתוכנית שיקומית.מטרה נוספת הייתה לבדוק את הקשרים בין כושר גופני בזמן 2 לבין דיכאון וחרדה בזמן 1 ובזמן 2.

במחקר השתתפו נשים וגברים אשר עברו אוטם ראשון בשריר הלב כשלושה חודשים לפני התחלת תוכנית שיקומית במכון למניעה ולשיקום הלב במרכז הרפואי “מאיר” בכפר סבא. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות גיל: 67 אנשים בני 65 ומטה ו-33 אנשים שגילם מ-66 ל-84. המשתתפים מילאו את שאלוני המחקר לפני תחילת התוכנית ושלושה חודשים לאחר מכן. שאלוני המחקר כללו פרטים דמוגרפיים, שאלון פרטים רפואיים ותפקוד, ושאלון להערכת חרדה ודיכאון. כמו כן נאספו מדדי רמת כושר גופני באמצעות ציוני MET  (metabolic  equivalent) וכן מדדי דופק במנוחה ואחוז השינוי בדופק בין תחילת הפעילות לסיומה.

נמצאו רמות נמוכות של דיכאון וחרדה בקרב שתי הקבוצות. רמת הכושר הגופני בשתי הקבוצות הייתה בינונית. נצפה שיפור במדדי הכושר הגופני וירידה ברמת החרדה בין שתי נקודות הזמן בשתי הקבוצות. בנוסף לכך, מבחני רגרסיה מרובה הראו שירידה ברמת החרדה ניבאה שיפור בכושר הגופני.

הממצאים מצביעים, שגם בגיל זיקנה יש יתרון לתוכנית השיקום, ועל כן חשוב לעודד את האוכלוסייה הזקנה להתחייב לתוכניות שיקום לאחר אוטם בשריר הלב. הממצאים גם מדגישים את החשיבות של סיוע מקצועי בהפחתת רמות חרדה, כגורם המסייע לשיפור התפקוד הגופני ובריאות הפרט.