הקשר בין האופן בו מסופר סיפור החיים באמצעות צומתי חיים לבין זקנה מוצלחת ותפקידה המווסת של הנטייה הקוגניטיבית להתמקד במידע חיובי

המחברים: רבאב אבו אל הינא ויובל פלגי

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין האופן שבו מסופר סיפור החיים באמצעות צומתי חיים לבין רמת הרווחה הסובייקטיבית
שהנה מדד לזקנה מוצלחת, וכן לבחון בהקשר זה את תפקידה הממתן של הנטייה הקוגניטיבית להתמקד במידע חיובי.

השיטה: המחקר כלל מדגם נוחות של 147 זקנים ישראלים בני 65 ומעלה, שמילאו שאלונים בשנים 2012-2011. השערת המחקר הראשונה ניבאה כי משתתפים אשר דיווחו על זיכרונות מגדירי עצמי מסוג של צומתי חיים חיוביים יותר, ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה סובייקטיבית. השערת המחקר השנייה ניבאה כי הנטייה הקוגניטיבית להתמקד במידע חיובי יכולה להחליש את הקשר בין צומתי חיים
לבין רווחה סובייקטיבית.

תוצאות: הממצאים מראים כי קיים קשר בין דיווח על מספר רב יותר של צומתי חיים חיוביים לבין רמה גבוהה יותר של רווחה סובייקטיבית. בנוסף, מממצאי המחקר עולה כי הנטייה להתמקד במידע חיובי ברמה נמוכה ובינונית, ממתנת את הקשר בין צומתי חיים לבין רווחה סובייקטיבית. בניגוד למשוער, התמקדות במידע חיובי ברמה גבוהה, מחלישה את הקשר בין צומתי חיים לרווחה סובייקטיבית.

מסקנות: ניתן להסיק מהממצאים כי מדובר במנגנון של פיצוי. אנשים שנוטים להיזכר במספר קטן יותר של צומתי חיים חיוביים, יכולים לפצות על כך דרך התמקדות במידע חיובי המסייעת לשמור על רמה גבוהה של רווחה סובייקטיבית אל מול תסריט העולם העויין. מחקרי המשך יוכלו לבחון אם התערבות שתשפיע על בחירת האופן שבו מסופר סיפור החיים ושתעזור לאדם להטות את התמקדותו למידע חיובי, יכולה לשפר את רווחתם הסובייקטיבית של אנשים זקנים ולהביאם לזקנה מוצלחת יותר. זאת במיוחד בקרב אלה שחוו בעבר אירועי חיים שליליים וטראומות ובקרב אנשים זקנים שסובלים מדיכאון.