הטיפול הפיזיקלי בנפגעי שבץ מוחי

כותבת: רות דיקשטין

  תקציר

במאמר יוצגו הגישות ואמצעי הטיפול העיקריים הנהוגים היום בטיפול הפיזיקלי בחולים המיפרטיים או המיפלגיים לאחר שבץ מוחי. מטרת העל של הטיפול הפיזיקלי היא שיקום סנסורי-מוטורי ופונקציונלי מרבי, אולם לנוכח השונות הגדולה בין החולים מוצבות לכל חולה מטרות טיפול ייחודיות. הטיפול הפיזיקלי מורכב בעיקרו מתרגילים שמטרתם לשפר את הבקרה המוטורית על צד הגוף שנפגע, ובה בעת להביא את החולה לביצוע עצמאי ובטוח של פעולות היומיום. במסגרת הטיפול החולה מבצע תרגילים בהשגחת הפיזיותרפיסט ובהנחייתו, ולעתים קרובות גם בעזרתו הפיזית, תוך שימוש בעזרים ובמכשירים שונים שנועדו לשפר יכולות ספציפיות, כמו כוח של שריר בודד, או הביצוע של פונקציה גלובלית, כמו הליכה. קריאות תגר על התקפות ועל המהימנות של גישות הטיפול הפיזיקלי מושמעות דרך קבע והן התרבו לאחרונה עם הדרישה הגוברת לטיפול המושתת על ראיות מוצקות (“Evidence based medicine”). להן נוספו דרישות של מעצבי מדיניות הבריאות ל “טיפול כלכלי” שמשמעותו להשקיע את המשאבים העיקריים בקבוצת חולים נבחרת ובהשגת מטרות פונקציונליות בתקופת זמן מינימלית. מאחר שהפגיעה באוכלוסיית החולים הנדונה היא במערכת העצבים המרכזית, הבסיס התאורטי של הטיפול הפיזיקלי מותנה בהתפתחויות בידע התאורטי והמעשי במדעי העצב ובתחומים המשיקים לו במדעי הרפואה וההתנהגות.