הופעה מאוחרת של שסעת

כותבים: יורם ברק וחיים קנובלר

תקציר

שסעת עשויה להופיע בגיל צעיר או מבוגר. זוהי הפרעה הטרוגנית, שככל הנראה כוללת קבוצת מחלות שקשורות זו בזו. כיום הצטברה כמות מספקת של עדויות שתומכות בזיהוי של פסיכוזה דמוית שסעת שמופיעה בשלב מאוחר מאוד (אחרי גיל 60). פסיכוזה דמוית שסעת (להלן: פד”ש) עשויה להופיע לראשונה בכל שלב במהלך החיים. אצל ילדים וזקנים ניתן למצוא ביטוי מגוון ביותר של תסמינים פסיכוטיים. שינויים באפידמיולוגיה, סימפטומטולוגיה, פתופיזיולוגיה ותגובה לטיפול עם ההזדקנות מספקים לרופאים ולחוקרים מידע חשוב על גורמי ההפרעה והסיכוי ללקות בה.

 נמצא שאצל נשים פד”ש מופיעה בשלב מאוחר יותר. כמו כן נמצא קשר הדוק בין חלק ממקרי הפד”ש בזקנה לבין חסך וליקוי תחושתי ובדידות חברתית. הפרעת חשיבה פורמלית הינה פחות שכיחה בגיל מבוגר. גם קהות רגשית אינה נפוצה. לעומת זאת, שיעור הזיות הראייה גבוה יותר מאשר בגילאים צעירים. לא דווח על הצטברות משפחתית. בפד”ש בזִקנה.

 הסיווג של פד”ש לפי גילאים מוגדרים של הופעת ההפרעה הוא אקראי. עם זאת, חשוב להגדיר את גיל הופעת ההפרעה, משום שהגדרה זו חיונית לזיהוי הקליני ולמחקר. יש עדויות אפידמיולוגיות מוצקות לקביעת גיל 60 כרף התחתון להופעת פד”ש בזִקנה.

ללא קשר לגיל הופעת הפסיכוזה, יש לבצע בדיקה רפואית ופסיכיאטרית ומכלול בדיקות עזר מקובלות כדי לשלול אתיולוגיה ברורה. יש לזהות ליקוי תחושתי ובדידות ולעשות כל מה שניתן להקלתם.

אין מידע רב לגבי טיפול לא פרמקולוגי בפד”ש בזִקנה. מומלץ טיפול בנוגדי פסיכוזה. נמצא כי לדור השני של תרופות אלה יש יתרון בולט. זאת בעיקר בשל הקטנת הסיכון להתפתחות דיסקינזיה מאוחרת.