כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה

כל תקצירי המאמרים

גילויי גילנות בקהילה ההומו-לסבית בישראל

המחברים: ארנה מרי-אש וישראל (איסי) דורון

ת ק צ י ר

מאמר זה מציג מחקר העוסק במשמעות ההזדקנות עבור האוכלוסייה ההומו-לסבית המזדקנת בישראל ובגילנות שאוכלוסייה זו חווה. ההומוסקסואלים והלסביות הם פלח ייחודי בתוך האוכלוסייה המזדקנת, ששיעורו כ-10% ובישראל זכה עד כה פלח זה לנראות ולמחקר מצומצם יחסית למדינות בצפון אמריקה או באירופה. חסרונו של מחקר בנושאים אלה בולט במיוחד בחברה הישראלית ועל רקע המחקר המתפתח בנושאי זיקנה. מטרת המאמר והמחקר המוצג בו היא ללמוד ולהכיר את עולמם של לסביות והומוסקסואלים זקנים בישראל, לשמוע מפיהם על חוויותיהם, ניסיון חייהם, הפרשנות שלהם ותפישתם את המציאות ואת החברה. המחקר המוצג מנסה לזהות ולאפיין את מרכיבי החוויה ההומוסקסואלית והלסבית בגיל זיקנה, לעמוד על משמעות ההזדקנות ומקומה בעולמם ולבחון האם חל שינוי במשמעות ובהבנת ההומוסקסואליות והלסביות עם ההזדקנות.

המחקר נערך בשיטת מחקר איכותנית, תוך שימוש במדגם של 13 זקנים וזקנות בני 60 ומעלה המזהים את עצמם כהומוסקסואלים ולסביות. כל המרואיינים עברו ראיונות עומק חצי מובנים, שלאחר מכן תומללו ונותחו בנפרד וביחד כדי ליצור אינטגרציה פרשנית.

ממצאי המחקר חשפו כי הזדקנותם של הומוסקסואלים ולסביות טומנת בחובה מתח וניגודיות בין שני קטבים: מחד גיסא דיכוי, ומאידך גיסא שחרור. בקוטב הדיכוי נחשפו שלושה היבטים עיקריים: דיכוי הכרוך בזיקנה (גילנות); דיכוי הכרוך בהומוסקסואליות (הומופוביה); ולבסוף הדיכוי הפנים-קהילתי כלפי הומוסקסואלים ולסביות זקנים על ידי חברי הקהילה. בקוטב השחרור נחשפו שני היבטים עיקריים: הראשון כרוך בשחרור שמאפשרת הזיקנה בכל הנוגע לביטוי הנטייה המינית; השני כרוך בשחרור שמאפשרת ההומוסקסואליות בזיקנה מדפוסים של בדידות ודיכאון המתקיימים אצל אלה שלא צברו את “ניסיון החיים” ההומוסקסואלי בגילאים צעירים יותר.